שאלות ותשובות בסחר הבינלאומי

שאלות ותשובות בסחר הבינלאומי

שאלה: מהן מטרותיו העיקריות של שטר המטען הימי שמוציא המוביל הימי לבעל המטען? 

תשובה: שטר המטען משמש לשלוש מטרות עיקריות:

א. שטר המטען מהווה מסמך קניין שנותן למי שמחזיק בו את זכות החזקה במטען הרשום בשטר המטען. הזכות הקניינית היא זכות חזקה במטען ולא זכות בעלות במטען. הסבת שטר מטען סחיר לאדם אחר מקנה לאותו אדם את זכות החזקה במטען.

ב. שטר מטען מהווה ראיה לכאורה לעצם חוזה ההובלה ותנאיו.

ג. שטר המטען מהווה קבלה מאת המוביל לבעל המטען המעידה על מסירת המטען למוביל. שטר המטען מהווה ראיה לכאורה לקבלת המטען שמצויין בשטר המטען, בכמות, במספר ובמשקל המצויינים בו.

שאלה: מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נגד מוביל ימי עקב נזק/חוסר למטען? 

תשובה: ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נגד מוביל ימי בגין נזק/חוסר למטען הנה שנה אחת ממועד הגעת המטען ליעדו או מהמועד שהמטען היה אמור להגיע ליעדו. תקופת התיישנות זו חלה גם לגבי תביעות שיבוב של חברות ביטוח.

שאלה: מהי מגבלת האחריות של המוביל הימי במקרה של נזק/חוסר למטען? 

תשובה: ככלל, אחריותו של המוביל הימי מוגבלת לסך השווה ל- 666.67 יחידות SDRלכל חבילה או יחידה או לסך השווה ל- 2 יחידות SDRלכל ק"ג של משקל ברוטו של המטען שניזוק או אבד, לפי הגבוה מביניהם. מכולה לא תיחשב כיחידה לצורך העניין.

יחידת SDR – Special drawing rightsאו "זכויות משיכה מיוחדות" של קרן המטבע העולמי, מורכבת כיום מ- 4 מטבעות שונים (דולר אמריקאי, לירה אנגלית, יין יפני ויורו).

שאלה: מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק/חוסר למטען? 

תשובה: תקופת ההתיישנות להגשת תביעה נגד מוביל אווירי היא שנתיים ממועד הגעת המטוס ליעדו או מהמועד שהיה אמור להגיע.

שאלה: מהי מגבלת האחריות של המוביל האווירי במקרה של נזק/חוסר למטען במהלך ההובלה האווירית? 

תשובה: במקרה של נזק/חוסר למטען במהלך ההובלה האווירית, אחריותו של המוביל האווירי מוגבלת לסך השווה ל- 17 יחידות SDR לק"ג.

שאלה: האם קיימת חובה למסור הודעת מחאה למוביל אווירי במקרה של נזק/חוסר למטען? 

תשובה: יש חובה למסור הודעה בכתב למוביל האווירי אודות הנזק תוך 14 יום ממועד קבלת המטען או מהמועד שהתגלה הנזק/חוסר. במקרה של אי מתן הודעה בכתב תוך 14 יום, המוביל האווירי יהיה פטור מאחריות.

שאלה: האם מותר לשחרר טובין ללא שטר מטען מקורי? 

תשובה: על פי פסיקת בית המשפט העליון אסור לשחרר טובין ללא הצגת שטר המטען המקורי מוסב כדין ואין להסתפק בכתב ערבות למשלח או לסוכן האנייה.

שאלה: כיצד מבחינים בין שטר מטען סחיר לשטר מטען שאינו סחיר? 

תשובה: כדי לבדוק את שאלת סחירותו של שטר המטען יש לקרוא היטב את ההוראות על גבי שטר המטען (על שני צדדיו). לפי פסיקת בית המשפט, הכלל הוא כי שטר המטען הוא סחיר וכדי ליצור יוצא מן הכלל, יש לשלול את סחירותו של שטר המטען באופן ברור. כך, לדוגמא, יש לציין על גבי שטרי מטען שאינם סחירים כמו לדוגמא Sea waybillאו Express Bill of Lading, כי אינם סחירים (Not negotiable) וכי לא הוצאו בגינם העתקים מקוריים (No originals issued).

שאלה: מתי יש לסוכן אנייה/משלח זכות עיכבון על טובין כלפי בעל הטובין? 

תשובה: ככלל, למשלח או לסוכן אנייה יש זכות עיכבון על טובין כלפי בעל הטובין רק כאשר החוב של בעל הטובין כלפי המשלח או סוכן האנייה נובע מהעסקה נשוא הטובין המעוכבים ולא מעסקאות קודמות. החריג לכלל הוא כאשר קיים הסכם בין הצדדים הקובע כי למשלח או לסוכן אנייה יש זכות עיכבון גם בגין חובות קודמים של בעל המטען שאינם נובעים מהעסקה נשוא הטובין המעוכבים.

שאלה: מהן חובות המבוטח במקרה של נזק? 

תשובה: להודיע לחברת הביטוח מיד עם גילוי הנזק, לשתף פעולה עם השמאי שנשלח מטעם חברת הביטוח ולמסור מסמכים רלבנטיים לצורך בדיקת הנזק. התשלום לשמאי משולם בשלב ראשון על ידי המבוטח ומוחזר על ידי חברת הביטוח במידה והנזק מכוסה בפוליסה. בנוסף, על המבוטח לפעול באופן סביר להקטנת הנזק כשהוצאות סבירות שיוצאו לשם כך בדרך כלל מכוסות בפוליסה. כמו כן, על המבוטח לשמור על הזכויות כלפי גורמי ההובלה שהיו מעורבים כדי לא לפגוע בזכות השיבוב של חברת הבטוח.

שאלה: מהי זכות שיבוב? 

תשובה: לאחר שחברת הביטוח משלמת למבוטח תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם לו, חברת הביטוח "נכנסת בנעליו" של המבוטח ורשאית לתבוע את צד ג’ שגרם לנזקו של המבוטח מכוח זכות השיבוב. חברת הביטוח למעשה "קונה" את זכויותיו של המבוטח כלפי המזיק עם תשלום הפיצוי למבוטח. עם קבלת פיצוי על ידי חברת הביטוח, המבוטח אינו רשאי לתבוע את המזיק בגין סכומי הפיצוי. מאידך, המבוטח רשאי לתבוע מהמזיק דמי השתתפות עצמית או נזקים אחרים שאינם מכוסים בפוליסה.

שאלה: מה משמעות תנאי Ex Works? 

תשובה: מסירת המטען לידי הקונה מתבצעת במפעל/מחסן/חנות המוכר. הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהמוכר לקונה עם העמדת המטען לרשות הקונה במפעל המוכר במועד המוסכם. התחייבויות המוכר אינן כוללות הטענת המטען על גבי מוביל ושחרור מהמכס ליצוא. הקונה נושא בכל ההוצאות ממפעל המוכר.

שאלה: מה משמעות תנאי FOB? 

תשובה: מסירת המטען לידי הקונה מתבצעת עם הטענת המטען על גבי האנייה בנמל הטעינה. הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהמוכר לקונה עם מעבר המטען את מעקה האנייה בנמל הטעינה. המוכר נושא בהוצאות עד להטענת המטען על גבי האנייה והקונה נושא בהוצאות משלב מעבר הטובין את מעקה האנייה בנמל הטעינה.

שאלה: מה משמעות תנאי CIF? 

תשובה: מסירת המטען לידי הקונה מתבצעת עם הטענת המטען על גבי האנייה בנמל הטעינה. זיקת הביטוח עוברת מהמוכר לקונה עם מעבר המטען את מעקה האנייה בנמל הטעינה. הסיכון ביחס למטען עובר מהמוכר לקונה עם הגעת המטען לנמל היעד. המוכר נושא בהוצאות עד להגעת המטען לנמל היעד כולל דמי הובלה וביטוח והקונה נושא בהוצאות משלב הפריקה בנמל היעד.

שאלה: מה משמעות תנאי DDU? 

תשובה: מסירת המטען לידי הקונה במקום מוסכם במדינת היבוא. הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהמוכר לקונה עם מסירת המטען במקום המוסכם במדינת היבוא לאחר ששוחרר מהמכס על ידי הקונה. המוכר נושא בהוצאות עד למקום המסירה המוסכם לא כולל שחרור המטען מהמכס במדינת היבוא. הקונה נושא בהוצאות שחרור מהמכס.

שאלה: מה משמעות תנאי DDP? 

תשובה: מסירת המטען לידי הקונה במקום מוסכם במדינת היבוא. הסיכון ביחס למטען וזיקת הביטוח עוברים מהמוכר לקונה עם מסירת המטען במקום המוסכם במדינת היבוא. המוכר נושא בהוצאות עד למקום המסירה המוסכם כולל שחרור המטען מהמכס במדינת היבוא.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים