סוגיות בעסקאות מכר בינלאומי

סוגיות בעסקאות מכר בינלאומי

בסקירה זו נעסוק בשלוש סוגיות הנוגעות בעסקאות מכר בינלאומי;

האם יש קשר בין העברת הבעלות בטובין לתנאי המכר (Incoterms) של העסקה?

לא אחת נתקלנו ביבואנים ויצואנים שסברו כי הבעלות בטובין עוברת לקונה על פי תנאי המכר הבינלאומיים של העסקה. כפי שנראה להלן, לא כך הדבר.

תנאי המכר הבינלאומיים הנהוגים בעולם, על פיהם נכרתות עסקאות מכר בינלאומיות, נקבעו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית )ICC -International Chamber of Commerce) ומוכרים כמונחי ה"אינקוטרמס"(International Commercial Terms). מונחים אלה נועדו לקבוע נהלי סחר גלובליים אחידים שמטרתם להגדיר נקודות קריטיות במערכת היחסים החוזית שבין מוכר לקונה בעסקת מכר בינלאומית. כך לדוגמא, תנאי המכר הבינלאומיים מגדירים את הנקודה שבה זיקת הביטוח והסיכון בטובין עוברים ממוכר לקונה בעסקת מכר בינלאומית (עד לאיזה שלב הסיכון בטובין חל על המוכר ומאיזה שלב עובר הסיכון לקונה) – Risk, את הנקודה שבה נטל ההוצאות עובר מהמוכר לקונה – Expenses, ואת חלוקת המטלות החיוניות לביצועה של עסקת המכר הבינלאומית (על מי חלה חובת השגת רשיונות יצוא ויבוא, ביצוע הליכי מכס, השגת אישורים וכדומה)- Responsibilities.

כלומר, תנאי המכר הבינלאומיים עוסקים בשאלת המחויבויות של כל אחד מן הצדדים לעסקה לפי תנאי המכר אותם קבעו הצדדים ובאיזה שלב של ההובלה הזיקה הביטוחית והסיכון בקשר לטובין עוברים מהמוכר לקונה.

תנאי המכר אינם עוסקים בסוגיית הבעלות בטובין או בשיטת התשלום עבור הטובין. העברת הבעלות בטובין נתונה לשיקולי הצדדים בעסקת המכר, שבאים בדרך כלל לידי ביטוי בתנאי התשלום שנקבעו על ידם.

כך לדוגמא, בעסקת מכר בתנאי FOB – Free on Board ובתנאי תשלום CAD -Cash against Documents, זיקת הביטוח, הסיכון ונטל ההוצאות בקשר לטובין עוברים מהמוכר לקונה עם חציית הטובין את דופן האונייה בנמל הטעינה בעוד שהבעלות בטובין אינה עוברת לקונה בשלב זה ונותרת של המוכר עד לתשלום עבור הטובין על ידי הבנק של הקונה לאחר הגעת הדוקומנטים לידיו ובדיקתם (CAD).

מהו מעמדו של בנק הקונה בעסקה מסוג CAD?

בעסקה מסוג CAD התשלום למוכר מתבצע באמצעות הבנק של הקונה. המוכר מעביר לידי הבנק מטעמו סט מסמכים מסחריים המעידים על עמידה בדרישות שהכתיב הקונה, לרבות שטר מטען שנועד לאפשר את שחרור הטובין, ודרישת תשלום או שטר חליפין משוך על שם הקונה לצורך הסדרת התשלום העתידי. הבנק של המוכר מצרף למסמכים אלו הוראות גבייה ושולח אותם לבנק של הקונה – הבנק הגובה. עם הגעת המסמכים לבנק הגובה, פועל הבנק כנאמן של המוכר ושל בנק המוכר לצורך שמירה על המסמכים, מסירתם בתנאים שהוכתבו על ידי המוכר וקבלת התמורה עבורם מהקונה לצורך העברתה למוכר. בנק המוכר שולח את המסמכים לבנק הקונה במטרה שבנק זה יפעל כגובה לצורך גביית התשלום. הבנק של הקונה יתבקש למסור את הדוקומנטים לקונה רק לאחר שזה ישלם את שוויים של הטובין או שיחתום על שטר חליפין המעיד שהוא מקבל על עצמו לפרוע את השטר בעתיד, במועד מוגדר. מערכת היחסים בין הגורמים הנוטלים חלק בעסקה זו והחבויות שלהם נקבעו בכללים האחידים לדוקומנטים לגוביינא –(URC – Uniform Rules for Collections). בשיטה זו, הבנק של הקונה משמש כנאמן של המוכר. על הבנק חלה אחריות שלא למסור את הדוקומנטים לקונה, או לגורם מטעמו, אלא לאחר שווידא כי מסירת המסמכים מתבצעת בהתאם להוראות שקיבל מהגורם שמסרם לו, היינו, המוכר או הבנק של המוכר.

בשיטת תשלום זו, לבנק הקונה, שמקבל את הדוקומנטים מהמוכר (היצואן) בנאמנות לצורך אבטחת התשלום על ידי הקונה (היבואן), אין זכות עצמאית בטובין מעצם אחזקתו בשטר המטען בנאמנות עבור המוכר. אחיזה זו בשטר המטען נעשית, כאמור, בנאמנות עבור המוכר ועצם ההחזקה בשטר המטען בנאמנות אינה מקנה לבנק זכות עצמאית במטען. גם הזכות של הבנק לקבל את המטען לחזקתו מעצם ההחזקה בשטר המטען, מקנה לבנק זכות להחזיק במטען בנאמנות עבור המוכר ואינה מקנה לבנק זכות עצמאית במטען. משמעות הדבר היא כי בשלב זה וכל עוד הקונה לא שילם עבור הטובין וקיבל את שטר המטען מהבנק, בעל הזכויות בקשר לטובין הוא המוכר, ששטר המטען מוחזק עבורו על ידי בנק הקונה בנאמנות.

מה עושים כשרוצים לתקן שטר מטען מקורי?

חברות הספנות או סוכניהן בדרך כלל מנפיקים שטרי מטען בקובץ הכולל שלושה שטרי מטען מקוריים (Original Bill of Lading). נהוג שאחד משטרי המטען המקוריים נשאר בידי הספק ושניים נשלחים, בנפרד, לידי היבואן. לכל אחד משטרי המטען המקוריים יש תוקף זהה והם משמשים לאותה מטרה ולכן עליהם להיות זהים לחלוטין. ענף המסחר בכלל ומגזר הספנות בפרט מכירים בעקרון מהותי המשולב במנגנון התפעול השוטף של מערך שטרי המטען, לפיו, כאשר אחד משטרי המטען המקוריים מוצג בפני המוביל הימי או נציגו לצורך קבלת הטובין, שני שטרי המטען המקוריים האחרים בקשר לאותם טובין בטלים – The other of the same are void. כלומר, אין לשטרי המטען האחרים כל תוקף ולא ניתן לתבוע מכוחם זכות בטובין.

כאשר הספק מבקש לשנות פרט זה או אחר בשטר המטען (כמו לדוגמא שינוי פרטי הנשגר- מקבל הטובין), יש הכרח לתקן את כל שטרי המטען המקוריים שהוצאו בגין הטובין. לצורך כך מוטלת על הספק החובה למסור למוביל הימי או לסוכנו את כל שטרי המטען המקוריים אשר הוצאו במקור ורק כנגד מסירתם לחברת הספנות או לסוכנה, שוגר הטובין יהיה רשאי לקבל סט שטרי מטען מקורי מתוקן.

הסיבה לכך הגיונית: מאחר וניתן למסור את הטובין לנשגר כנגד הצגת שטר מטען מקורי אחד, על חברת הספנות או סוכנה לוודא כי לפני הנפקת סט מלא חדש של שטרי מטען מתוקנים, הם קיבלו את כל שטרי המטען המקוריים אשר הונפקו במסגרת הסט הישן שהוצא בגין אותם טובין. במידה ולא יפעלו לפי עקרון זה, עלול להיווצר מצב שבו יהיו שני שטרי מטען מקוריים לא זהים המתייחסים לאותם טובין, וייתכן מצב שבו שטר מטען מקורי, מהקובץ הראשון, שכאמור אינו בתוקף יותר, יוצג לצורך שחרור הטובין בעוד שהספק מחזיק עדיין בשטרי המטען המקוריים המתוקנים. כך לדוגמה, במקרה שבו הספק מבטל עסקה עם יבואן אחד ומתקשר עם יבואן אחר בקשר לאותם טובין, אם כל שטרי המטען המקוריים, לפיהם המטען נשלח ליבואן הראשון, לא יוחזרו לחברת הספנות בטרם תוציא שטרי מטען מתוקנים ליבואן השני, עלול להיווצר מצב שבו היבואן הראשון או מי מטעמו יציגו את שטר המטען המקורי הראשון ויקבלו את הטובין למרות שהעסקה עמו בוטלה, כאמור. כמו כן, קיימת אפשרות כי היבואן הראשון יסב את שטר המטען לצד שלישי תם לב שידרוש לקבל את המטען.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים