מעמדו המשפטי של המשלח הבינלאומי בעקבות פסיקתו של בית הדין לחוזים אחידים

מעמדו המשפטי של המשלח הבינלאומי בעקבות פסיקתו של בית הדין לחוזים אחידים

מעמדו של המשלח הבינלאומי, היקף תפקידיו וההתחייבויות שהוא מקבל על עצמו עברו שינויים מרחיקי לכת בעשרות השנים האחרונות. עם זאת, החקיקה והפסיקה בארץ לא התמודדו עד לאחרונה עם השינויים הללו ולא הגדירו מחדש את סיווגו של המשלח הבינלאומי על התחייבויותיו וזכויותיו המשפטיות.

1. המשלח הבינלאומי פועל בשני כובעים עיקריים:

כשלוחם של הלקוחות ו/או של המובילים בפועל לתאום השילוח הבינלאומי של מטעניהם. הדבר כולל, בין היתר, פניה בשם הלקוחות למובילים בפועל לבירור תנאי ההובלה ומחיריהם. התקשרות הלקוחות עם גורמי ההובלה נעשית באמצעות המשלח כאשר הלקוחות הינם צד ישיר למסמכי ההתקשרות שהוצאו על ידי גורמי ההובלה הנ"ל. במקרה זה פועל המשלח כסוכן (Agent).

כמשלח מטענים בינלאומי. במסגרת זו נוטל המשלח על עצמו את ההתחייבויות החוזיות כלפי הלקוחות באופן ישיר, ומוציא להם שטר מטען בגין המטען שנמסר על ידי הלקוחות. שטר המטען הינו מסמך התקשרות בין הצדדים. במקרה זה פועל המשלח כמוביל חוזי (Principal), ומשמש כמבצע הובלה כלפי הלקוח וכשוגר המטען כלפי המוביל בפועל.

2. שטרי מטען

מסירת המטען למובילים הימיים או האוויריים נעשית כנגד קבלת שטרי מטען מידי המובילים. בשטרי מטען אלו שוגרי המטען ונשגריו הם המשלחים הבינלאומיים ונציגיהם. התנאים בשטרי מטען אלו כוללים את כל ההתנאות, החסינויות והגבלת האחריות של המובילים, החלים מכוח פקודת הובלת טובין בים- 1926 ומכוח חוק התובלה האווירית, תש"ם – 1980. חוקים אלה החילו למשפט הישראלי את האמנות הבינלאומיות החלות על הובלת טובין בינלאומית בים ובאוויר.

יחד עם זאת, המשלחים הבינלאומיים המשמשים כמובילים חוזיים מוציאים ללקוחותיהם שטרי מטען אשר על תנאיהם לא הוחל בישראל כל חוק. להבדיל מהמובילים הימיים והאוויריים על המשלח הבינלאומי לא חלה כל אמנה בינלאומית מחייבת המגבילה את אחריותו.

3. מעמדו של המשלח הבינלאומי

לנוכח טשטוש האבחנה בין המוביל בפועל לבין המשלח הבינלאומי המשמש כמוביל החוזי ובהעדר חוק ישראלי מפורש המאשרר אמנות בינלאומיות המסדירות את מעמד המשלח כמשלח מטענים בינלאומי, טבעי היה כי החסינויות וההגנות המוקנות למובילים בפועל יחולו בהתאמה גם על המשלח הבינלאומי המשמש כמוביל חוזי.

ההיגיון בדבר הוא, שאין זה נכון לחייב את המשלח הבינלאומי המשמש כמוביל חוזי כלפי בעל המטען במלוא סכום הנזק שנגרם למטען, בעוד שאם יבקש המשלח הבינלאומי להיפרע מהמוביל הימי לדוגמא, אשר גרם לנזק, יהא המוביל הימי מוגבל בחבותו כלפי המשלח הבינלאומי על פי האמנה הבינלאומית החלה עליו. שלילת השוויוניות הזו מקפחת דווקא את המשלח הבינלאומי ולא את בעל המטען שהרי אם היה בעל המטען מתקשר ישירות עם המוביל הימי, היה ממילא כפוף להגבלת האחריות של המוביל על פי האמנה הבינלאומית המאושררת, ממש כפי שנהוג היה בעבר.

המשלח שמוציא שטר מטען כלפי הלקוח משמש מבחינתו של הלקוח כמוביל המטען. מאידך, מבחינת המוביל בפועל משמש המשלח כשוגר המטען. במקרה כזה נמצא המשלח בין הפטיש לסדן כאשר אין לו יכולת שיפוי מהמוביל בפועל בסכום שיחויב כלפי הלקוח אם לא תוגבל אחריותו.

4. ניתוח פסה"ד אשר ניתן לאחרונה מפי כב’ השופט עדיאל

בשנת 1999 הוגשה עתירה לבית דין לחוזים אחידים בירושלים בה התבקש בית המשפט לאשר את תנאי ה- FIATA FBL (התנאים האחידים של ארגון המשלחים הבינלאומי אשר אומצו בשטרי מטען של משלחים רבים) וכן לאשר את תנאי For freight Forwarding Services Model Rules FIATA במקרים בהם המשלח פועל כסוכן (Agent), ואינו מוציא שטר מטען.

לאחרונה ניתן פסק דין בעתירה, עש 7029/99, בו קבע בית המשפט כי כעיקרון, יש מקום להחיל על המשלח הבינלאומי המשמש כמוביל חוזי את כללי האמנות החלות על המובילים בפועל וכי אין קיפוח בהחלת תנאי האמנות הבינלאומיות, החלות על הובלה ימית ואווירית, על שטרי המטען שמוציאים המשלחים אשר מתייחסים להובלה לפי אותן האמנות.

במילים אחרות, בית המשפט מצא שמן הראוי להשוות את מעמדו החוזי של המשלח הבינלאומי הפועל כמוביל חוזי בייצוא ומוציא שטר מטען שכולל את תנאי האמנות בהובלה ימית או אווירית, לפי העניין, למעמדו של המוביל הימי או האווירי כלפי בעל המטען/המשלח. 

יש לציין, כי בית המשפט התבקש להחיל על המשלח את הוראות ה- Model Rules FIATA באותם המקרים בהם לא הוצא שטר מטען על ידי המשלח, ולהחיל על המשלח את הוראות ה- FIATA FBL באותם המקרים בהם הוציא המשלח שטר מטען המאמץ את התנאים האחידים ב- FBL, בין בהובלה ימית, אווירית או יבשתית ובלבד שהיא חלק מהובלה בינלאומית.

בהתייחס לבקשה להחיל את כללי ה- Model rules FIATA מקום בו פועל המשלח כסוכן ואינו מוציא שטר מטען, קבע בית המשפט כי בהקשר לפעילותם של המשלחים הבינלאומיים כסוכנים כי: "נראה שהמצב המשפטי הנכון … הוא שעל המבקשת לא מוטלת, בפועלה כסוכנת, אחריות בגין פעולותיהם של המובילים בפועל".

עוד נקבע על ידי בית המשפט, כי משלחים בינלאומיים הפועלים כסוכנים של לקוחותיהם (ולא כמובילים חוזיים), מהווים שלוחים של הלקוח. בהיווצר קשר שליחות בין הלקוח ובין המוביל בפועל, באמצעות שטר המטען, המשלח "יוצא מן התמונה" ואינו חב באופן אישי בגין נזקים הנגרמים למטען, אלא אם כן חרג מהרשאתו, או ביצע מעשה עוולה נזיקי המהווה בסיס לאחריותו האישית. 

בהתייחס לבקשה לאשר את כללי ה- FIATA FBL מקום בו פועל המשלח כמוביל חוזי ומוציא שטר מטען, קבע בית המשפט, כי יש להשוות את חובותיו החוזיות של המשלח הבינלאומי לאלו של המובילים בפועל. משמע, לדעתו של בית המשפט יש להחיל על משלח את כללי ורשה בהובלה אווירית וכללי האג- וויסבי בהובלה ימית. זאת, כאמור, כאשר המשלח מחיל את כללי האמנות בהובלה ימית ואווירית בשטרי המטען שהוא מוציא.

בית המשפט הוסיף, כי השוואת חובותיו החוזיות של המשלח לאלו של המובילים בפועל מוצדקת גם אם אין האמנות הבינלאומיות בהובלה ימית ואווירית מתייחסות במפורש למשלח הבינלאומי.

5. חשיבות פסק הדין

למעשה, פסק הדין קובע לראשונה באופן עקרוני, כי יש מקום להחיל על המשלחים הבינלאומיים בארץ את הגבלות האחריות והחסינויות החלות כיום על המובילים הימיים והאוויריים מכוח האמנות הבינלאומיות שאומצו למשפט הישראלי.

בית המשפט קובע כי: 

"בנסיבות המקרה שלפנינו, לא מצאנו צורך להכריע בשאלת תחולתן של האמנות הבינלאומיות, הרלוונטיות לפועלם של המובילים בפועל, על המשלח הבינלאומי בפועלו כמוביל חוזי. לדעתנו, ובכך אנו מקבלים בעקרון את עמדתה של המבקשת, בין אם אמנות אלה חלות על המשלח הבינלאומי ובין אם לאו, קיים טעם בדרישה להשוות את מעמדו של המשלח הבינלאומי, בכל הנוגע לחובותיו החוזיות כלפי לקוחותיו בקשר להובלת המטען, למעמדם של המובילים בפועל. זאת, כדי למנוע מצב בו תוטל על המשלח אחריות לנזקים אשר נגרמים למטען הנמצא באחזקתו של המוביל בפועל, למרות שמניעתם של נזקים כאלו נתונה בידי המוביל בפועל ולא בידיו של המשלח, וחרף העובדה שהמוביל בפועל עצמו פטור מאחריות לנזקים אלו (בכפוף להוראות האמנות) ואין בידי המשלח לחזור אליו. עמדה זו אף מקובלת על האיגוד (איגוד המשתמשים בהובלה ימית), אשר טוען כאמור שהאמנות החלות על מובילים בפועל חלות גם על המשלח בפועלו כמוביל. תוצאה זו אף אינה מקפחת את הלקוח, שכן מצבו לא היה משתפר אילו הוצא שטר המטען על ידי המוביל בפועל ולא על ידי המשלח. גם אז היו חלות על השטר הוראות האמנות, אשר פוטרות את המוביל בפועל (בגבולות מסוימים שנקבעו באמנות) מאחריות".

בית המשפט הותיר בפני המשלחים דלת פתוחה להגיש בקשה לאישור תנאי האמנות בשטרי המטען שהם מוציאים המתייחסים להובלה לפי אותן אמנות.

6. השלכות פסק הדין – החלת כללי הגבלות האחריות החלים על המובילים בפועל, על משלחים בינ"ל 

לדעתו של הכותב, לאור קביעותיו של בית המשפט בדבר מעמדו המשפטי של המשלח המשמש כמוביל חוזי והשוואת חיוביו החוזיים לאלו של המובילים בפועל, אין צורך אמיתי בהגשת בקשה מחודשת. סביר להניח, כי בתי המשפט יאמצו את קביעותיו של פסק הדין ויחילו על משלחים בינלאומיים המוציאים שטרי מטען המאמצים את כללי האמנות בהובלה ימית ואווירית, את כללי הגבלות האחריות החלים על המובילים בפועל.

בהקשר זה, יש לציין כי בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין על ידי בתי משפט השלום בארץ שדחו תביעות נגד משלחים בינלאומיים שהוגשו לאחר שחלפה שנה, לאמור: בתי המשפט בארץ כבר החילו דה- פקטו במקרים מסויימים את כללי האג- וויסבי, החלים על מובילים ימיים, גם על משלחים בינלאומיים. 

לסיכום, המסקנה העיקרית של פסק הדין היא, שכאשר המשלח הבינלאומי פועל כמוביל חוזי ומוציא שטר מטען, יש מקום להחיל עליו את הגבלות האחריות והחסינויות החלות כיום על המובילים הימיים והאוויריים מכוח אמנות בינלאומיות שאומצו למשפט הישראלי. כאשר המשלח הבינלאומי משמש כסוכן, כעיקרון, לא מוטלת על המשלח אחריות בגין פעולותיהם של המובילים בפועל, אלא אם כן חרג מהרשאתו, או ביצע מעשה עוולה נזיקי המהווה בסיס לאחריותו האישית.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים