מי אחראי לטעינת המטען על האנייה, סידורו ופריקתו?

מי אחראי לטעינת המטען על האנייה, סידורו ופריקתו?

כללי האג- ויסבי שאומצו בארץ קובעים כי על המוביל לטעון יפה ובזהירות את הטובין המובלים, לטפל בהם, לסדרם, להובילם, לשמור ולהשגיח עליהם ולפרקם.

האם משמעות הדבר כי המוביל הימי אחראי בגין כך כלפי בעל המטען לנזק או חוסר הנגרמים במהלך ביצוע פעולות אלו?

בית המשפט באנגליה נדרש לאחרונה לשאלה זו. 

Jindal Iron and Steel Co. Limited v’ Islamic Solidarity Shipping Co (Jordan) Inc, English Commercial Court, 25 June 2002

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי ספק של מטען גלילי פלדה (להלן: "המטען"), רוכש המטען וחוכר מסע של האנייה (להלן: "התובעים") נגד בעלי האנייה (להלן: "המוביל") בגין נזק שנגרם לכאורה למטען כתוצאה מטעינה לקויה, קשירה לקויה, אחסנה לקויה או פריקה לקויה.

חוזה החכירה נחתם על טופס של חכירת מסע המיועדת למטען של עפרה (מחצב) למרות שבמקרה הנדון נעשה בו שימוש להובלת גלילי פלדה כאמור, מהודו לספרד.

חוזה החכירה כלל בתוכו, בין היתר, את כללי האג- ויסבי והיה כפוף לדין האנגלי. 

סעיף 3 לחוזה החכירה קבע כי:

Freight to be paid at and after the rate…F.I.O.S.T. (free in and out stowed and trimmed)- lashed/secured/dunnaged….

סעיף 17 לחוזה החכירה קבע כי:

Shipper/Charterers/Receivers to put the cargo on board, trim, and discharge cargo free of expense to the vessel…

במאמר מוסגר יצויין, כי המונח F.I.O.S.T. הנו מונח ממשפחת מונחי ההובלה (Liner terms) בהם משתמשים בחוזי ההובלה, להבדיל ממונחי המכר (Incoterms), בהם משתמשים בחוזה המכר. באופן טבעי, יש קשר בין מונחי ההובלה למונחי המכר ובעיצוב עסקת מכר יש ליתן את הדעת גם לתנאי ההובלה.

מונחי ההובלה מתייחסים לתעריף ההובלה ולפעולות הכלולות בו. כך לדוגמא, ייתכן כי פעולות כגון טעינה, אחסנה, סידור המטען במחסן האנייה, יישורו ופריקתו, חלקן או כולן, לא תהיינה כלולות בתעריף ההובלה ואז המוביל הימי פטור מהחובה לשאת בעלויות אלו והן תשולמנה על ידי המוכר או הקונה.

במקרה שבפנינו תנאי ההובלה הנם – (F.I.O.S.T. (free in and out stowed and trimmed- משמע, עלויות הטענה, סדור המטען במחסן האנייה, יישורו ופריקתו אינן כלולות בתעריף ההובלה ועל כן חלות הן על התובעים.

שטרי המטען שהוצאו על ידי המוביל במקרה זה כללו בתוכם הן את כללי חוזה החכירה והן את כללי האג- ויסבי.

התובעים טענו כי סעיפים 3 ו- 17 בחוזה החכירה אינם מתיישבים עם הוראות כללי האג- ויסבי ועל כן, הם בטלים וחסרי תוקף.

התובעים התבססו על ההוראה בכללי האג – ויסבי, הקובעת כי סעיף בחוזה הובלה הבא להפחית מאחריותו של המוביל על פי כללי האג- ויסבי- בטל ומבוטל.

כאמור לעיל, כללי האג- ויסבי מטילים על המוביל, בין היתר, את האחריות לטעינה של המטען, סידורו ופריקתו. התובעים טענו כי הוראות חוזה החכירה, המטילות את האחריות לפעולות אלו על התובעים, מפחיתות את אחריותו של המוביל על פי כללי האג- ויסבי ועל כן, בטלות הן.

בית המשפט קבע כי על פי המשפט הנוהג, המוביל אחראי על טעינת המטען, אחסנתו באנייה ופריקתו. כדי להעביר אחריות זו של המוביל למישהו אחר, יהיה צורך במילים בוררות המורות על כך. בית המשפט היה סבור כי כך הוא המקרה המונח לפניו.

בית המשפט קבע כי סעיף 17 לחוזה החכירה קובע במפורש כי פעילויות מסוימות אמורות להיות מבוצעות על ידי התובעים ולכן האחריות לביצוען הראוי של אותן פעילויות הועבר לתובעים.

בית המשפט קבע הוראות סעיפים 17 לחוזה החכירה יחד עם הוראות סעיף 3 לחוזה החכירה המתייחסות לתנאי ההובלה (F.I.O.S.T.), יוצרות במשותף משמעות, לפיה האחריות לטעינה, אחסנה, יישור ופריקת המטען עוברת מהמוביל לתובעים.

בית המשפט הוסיף וקבע כי האחריות של המוביל על פי כללי האג לטיפול במטען כאמור לעיל, תחול כאשר המוביל לקח על עצמו לבצע את אותן הפעולות, ואולם, לא כך הוא במקרה הנדון. 

כיוון שבית המשפט מצא שהאחריות לפעולות הטעינה, אחסנה, יישור ופריקה עברו מהמוביל לתובעים, נקבע שהתובעים אינם יכולים לתבוע את המוביל על פי שטרי המטען בגין הנזק שנגרם, לטענת התובעים, במהלך ביצוע פעולות אלו.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים