מי אחראי להובלת המטען ממסוף ממ"ן למטוס?

מי אחראי להובלת המטען ממסוף ממ"ן למטוס?

ביום 3.6.07 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב שעוסק בשאלת האחריות להובלת מטען ממסוף ממ"ן לצורך העמסתו על המטוס. התעשייה האווירית העבירה לממ"ן מנוע סילון לשם הכנתו להובלה ולהעמסה על מטוס אל על שהיה אמור לטוס לארה"ב. המנוע הגיע כשהוא יושב בתוך סטנד ממתכת שהכינה התעשייה האווירית, הוא הועלה ע"י ממ"ן על משטח תעופתי ומשם על עגלת הובלה ונקשר אליה. העגלה נגררה ע"י נהג של רשות שדות התעופה בישראל (להלן: "הרשות") למטוס. בקטע ההובלה ממסוף ממ"ן אל המטוס, המנוע נפל ארצה וניזוק. כתוצאה מכך, נגרם נזק שהוערך בסך של 53,686$.

התביעה הוגשה כתביעת שיבוב על ידי אריה חברה לביטוח בע"מ, באמצעות עו"ד דוד אור חן, שביטחה את הרשות ופיצתה את התעשייה האווירית בגין הנזק שנגרם. טענתה הייתה כי הנזק אירע כתוצאה משימוש בעגלה פגומה עם מוטות בלימה צדיים לא תקינים שבבעלות ממ"ן או כתוצאה מהעמסה לא תקינה ולא בטוחה של המנוע על העגלה על ידי ממ"ן. ממ"ן, אשר יוצגה על ידי עו"ד משה לשם, טענה כי הנסיעה של נהג הרשות הייתה מהירה, בכביש שאינו חלק, כשהמשטח עליו מונח המנוע הוא גלילי ולכן המנוע החליק מהעגלה. הרשות היא שהפילה את המנוע ועל כן, פיצתה את התעשייה האווירית בגין הנזק.

בית המשפט דחה את התביעה נגד ממ"ן וקבע כי לא הוכחה רשלנות של ממ"ן ואף עולה כי הרשות הכירה באחריותה לנזק ובשל כך מבטחתה פיצתה את התעשייה האווירית.

מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט התברר כי חלק מהעגלות שייכות לממ"ן וחלק לרשות וכל אחת אחראית לפעולות האחזקה של עגלותיה. לא הוכח כי העגלה ממנה נפל המטען שייכת לממ"ן. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי כל העדויות שהובאו בקשר לנסיבות ההובלה של המטען וקרות הנזק אינן עדויות ישירות אלא עדויות כלליות הנסמכות על הנוהג המקובל בהובלת המטענים ממסוף ממ"ן למטוס ומהוות השערות בלבד שעל פיהן אי אפשר ואף אסור לבסס אחריות בנזיקין.

בית המשפט מצא לנכון להתייחס גם להתנהגותה של הרשות בטיפולה בעניין, אשר מעידה, לטעמו של בית המשפט, על הכרה בזמן אמת באחריותה של הרשות לקרות האירוע. התברר מהעדויות כי התנהל מו"מ בין התעשייה האווירית לבין הרשות בדבר פיצוי התעשייה האווירית על הנזק שנגרם למנוע שבבעלותה. עניין זה לא אוזכר כלל בכתב התביעה. תחילה הניחו ברשות כי המקרה באחריות ממ"ן ועל כן הפנו את התעשייה האווירית לממ"ן, למרות שעובדי הרשות הם שמובילים את המטענים למטוסים (מטענים שמובלים ע"ג מטוסי נוסעים- הערה שלי ר.ג.). בעניין זה תהה בית המשפט: "האם יתכן שבכירים ברשות לא יודעים שמי שמוביל את המטענים למטוסים הם עובדי הרשות? מסופקני. הגיוני יותר לחשוב שהיה כאן ניסיון להטיל את האשמה על ממ"ן שזו תפצה את התעשייה האווירית ברם משנוכחו ברשות שהתעשייה האווירית ביררה הנושא ויודעת את הנוהל לאשורו פיצתה אותה הרשות עקב הכרה באחריותה שאחרת לא ברור מדוע לא עמדה על דעתה שממ"ן אחראית ואגב כך לאלץ את התעשייה האווירית לתבוע אותה".

כאמור, התביעה נגד ממ"ן נדחתה.

נציין כי כללי רשות שדות התעופה (פריקת כלי טיס וטעינתם), התשמ"א- 1988 קובעים, בין היתר, כי על הנציג של המוביל האווירי ללוות את המשגורים במשך כל זמן הפריקה והטעינה ובמקרה של פריקת/טעינת מטוסי מטען, עליו ללוות את המשגורים גם בשינוע, מהמטוס עד למסירה לממ"ן ומממ"ן ועד לסיום העמסתו של המטוס. קשה להניח שהוראות אלו מיושמות בפועל.

ביבוא, רשות שדות התעופה אחראית על פריקת מטענים המגיעים ארצה במטוסי נוסעים. כאשר מגיע מטען ארצה במטוס נוסעים, הוא מורד מהמטוס על ידי עובדי רשות שדות התעופה אל תוך עגלות. לאחר הטענת העגלות במטענים שהורדו מהמטוס, הן נגררות על ידי עובדי רשות שדות התעופה למחסני ממ"ן. המרחק הוא פונקציה של מקום חניית המטוס. כאשר יש אפשרות להכניס את המטענים לממ"ן, הם מוכנסים ואילו, כאשר מחסני ממ"ן סגורים, המטען מושאר בשער מחסני ממ"ן- רחבת קליטה.

למרות שעל פי כללי רשות שדות התעופה, כאמור, קיימת חובה של נציג המוביל האווירי להימצא בפתח המטוס בעת פריקת המטען, לבדוק את מצבו וללוות את המטען עד למסירתו לממ"ן, למיטב ידיעתנו, הדבר אינו קורה בפועל. בדיקת המטענים נעשית בממ"ן, על ידי אנשי ממ"ן, כשבמקום אמור להיות גם נציג המוביל האווירי.

על פי פסיקה קודמת של בתי המשפט, עובדי רשות שדות התעופה אינם בבחינת סוכנים של חברות התעופה. לכן, הכלל באמנת וורשה הקובע כי הגבלת האחריות תחול גם על משמש או סוכן של המוביל האווירי (אם יוכח שפעל תוך כדי ביצוע תפקידו), אינו חל על עובדי רשות שדות התעופה והם אינם יכולים ליהנות מהגבלת האחריות החלה על חברות התעופה על פי האמנה.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים