כשמדובר בתובע פלשתיני לא מגלים בתי משפט בישראל אחידות

כשמדובר בתובע פלשתיני לא מגלים בתי משפט בישראל אחידות

בית משפט שלום באשדוד קבע שתושב הרשות יפקיד ערובה להוצאות נתבעת ישראל היות ויש חשש שלא ניתן יהיה לגבות ממנו הוצאות משפט, אם ייפסקו לחובתו. במקרה אחר דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת חברה ישראלית לחייב תובעת פלשתינית בתשלום ערובה

תושבי הרשות הפלשתינית נחשבים כאזרח המתגורר בחו"ל. אי לכך, למדינת ישראל אין נהלים המאפשרים אכיפת פסקי דין והחלטות של בתי המשפט בישראל בשטחי הרשות.

לאחרונה נתן בית משפט השלום באשדוד החלטה, לפיה חויב יבואן פלשתיני, אבו נאמוס שמו, שהגיש תביעה בלמעלה מ-300 אלף שקל כנגד דקל מחסני ערובה בע"מ, להפקיד ערובה להוצאות הנתבעת בסך 7,000 שקל.

השופט אלון רום קבע בהחלטתו שתושבי הרשות נחשבים כמי שקיים חשש ממשי לגביהם שאם יפסידו בדין, לא תוכל הנתבעת לגבות מהם את הוצאות המשפט שייפסקו לטובתה, אם וכאשר.

עם זאת, נקבע, לא ניתן בשלב זה לדעת מהם סיכויי התביעה, ולפיכך יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת כתנאי לבירור תביעתו, הגם שבסכום נמוך בהרבה מהסכום לו עתרה הנתבעת.

בתיק אחר תבעה חברה הרשומה ופועלת ברשות הפלשתינית חברה יבואנית ישראלית. החברה מהרשות רשמה לטובתה סימן מסחר אצל רשם סימני המסחר בישראל וייצרה את המוצרים הנושאים את סימן המסחר שבבעלותה אצל קבלן משנה בסין. היבואנית הישראלית רכשה מקבלן המשנה הסיני מוצרים הנושאים את סימן המסחר וייבאה אותם לישראל. בתגובה תבעה החברה הפלשתינית את היבואן הישראלי ועתרה למתן סעד של צו מניעה קבוע ופיצוי כספי.

הנתבעת מצידה הגישה בקשה לחייב את התובעת הפלשתינאית להפקיד בבית המשפט ערובה להבטחת הוצאותיה, מאותם נימוקים שפורטו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד במשפט של אבו נאמוס נגד דקל מחסני ערובה בע"מ.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שאין מקום לחיוב התובע הפלשתינאי בהפקדת ערובה כתנאי לדיון בתביעתו. השופט חגי ברנר קבע כי אכן התובעת היא חברה זרה, שמקום מושבה ברשות ולא ברור מה יכולתה לשלם את הוצאות המשפט והיה ותביעתה תידחה. עם זאת, על בית המשפט לבדוק את כלל נסיבות העניין, לרבות סיכויי ההצלחה בהליך.

בית המשפט קבע כי הנתבעת הודתה ביבוא טובין הנושאים את סימן המסחר של התובעת, אך טענה שהדבר נבע מטעות שלא היא אשמה בה, אלא הספק הסיני. די בכך, נקבע, על מנת שלא לחייב את התובעת בערובה להוצאות הנתבעת.

השופט ברנר התייחס גם לטענת הנתבעת הישראלית, על כך שסימן המסחר נרשם לטובת התובעת שלא כדין. טענה זו, קבע, יש לברר במהלך המשפט ואין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק קביעה שהתביעה חסרת סיכוי על פניה.

לפיכך, נדחתה בקשת הנתבעת הישראלית לחיוב התובעת הפלשתינאית בערובה להבטחת הוצאות הנתבעת.

עו"ד חיה זינגר