חיוב יבואן בחסר מס עקב טעות בסיווג של סוכן המכס

חיוב יבואן בחסר מס עקב טעות בסיווג של סוכן המכס

לעיתים, המכס מחייב יבואנים בחסר מס בטענה, כי סוכני המכס של היבואנים טעו בסיווג הנכון של הטובין.

היבואנים מצדם, טוענים, כי הם פטורים מתשלום חסר מס מאחר ומדובר בטעות בסיווג של סוכני המכס ולא שלהם.

מקרים אלו מעלים שאלות משפטיות הקשורות למערכת היחסים שבין היבואן- סוכן המכס – והמכס.

אנו נשתדל, בסקירה זו, לתת תמונה של המצב המשפטי, בעניין השאלה- האם היבואן יהיה פטור מתשלום חסר מס עקב טעות בסיווג של סוכן המכס. בסקירה זו נצא מנקודת הנחה, כי סוכן המכס אכן טעה בסיווג הטובין.

על פי סעיף 2 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או חסר), התשכ"ח- 1968, ככלל, חלה על היבואן חובת תשלום חסר מס, אם נדרש לעשות כן תוך התקופה הקובעת.

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים קובע חריג לכלל, הפוטר את היבואן מחובת תשלום חסר מס בהתקיים כל שלושת התנאים, כדלקמן:

(1) החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה.

(2) הנישום לא ידע ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר.

(3) הנישום מכר את הטובין בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר.

על היבואן רובץ נטל ההוכחה להוכיח את קיומם המצטבר של שלושת התנאים כתנאי לפטור.

אנו נתרכז בסעיף סעיף 3(2) לחוק, לפיו, על היבואן להוכיח, כי לא ידע על קיומו של החסר (לא ידע על הסיווג השגוי של הטובין) ובנסיבות לא היה עליו לדעת.

כיצד בודקים את ידיעתו של היבואן לעניין חסר המס?

יש לבדוק האם היבואן בקיא בעסקי ייבוא, האם פנה לייעוץ מקצועי הקשור לסוג הטובין המדובר, כדי לקבל חוות דעת באשר לסיווג הנכון, האם פנה לסוכן מכס המצוי בתחום וכדו´.

חשוב להדגיש, כי לא מספיק באי ידיעה סובייקטיבית של היבואן לעניין החסר במס, אלא עליו להוכיח כי פעל כשורה. הצבת הרף הגבוה נועדה להבטיח, כי היבואן לא יעצום עיניו מראות חסר המס.

בפסיקה נקבע שכל מקרה ייבדק לגופו, לפי נסיבותיו הקונקרטיות ע"פ מבחן לפיו, יבואן שצריך לדעת על חסר הוא יבואן שע"פ אמות מידה של איש מסחר הוגן, ראוי שנחיל עליו אותו דין החל על יבואן שידע על החסר.

במילים אחרות- האם בנסיבות הספציפיות איש מסחר הגון היה נוהג אותו דבר ולא ניתן היה לצפות, כי ינהג אחרת.

אך גם אם היבואן פעל כאיש מסחר הגון ולא ניתן היה לצפות שיפעל אחרת, אין הדבר פוטר עדיין את היבואן לפי סעיף 3(2) לחוק.

מה דינו של יבואן המשתמש בשירותיו של סוכן מכס? האם ניתן לייחס את ידיעתו, בפועל או בכוח, של סוכן המכס לגבי החסר במס (הסיווג השגוי) – ליבואן, גם אם היבואן עצמו לא ידע ולא היה צריך לדעת על החסר במס?

נראה, כי התשובה לכך חיובית, וכי ניתן לומר שיבואן ידע או היה עליו לדעת על חסר מס כאשר סוכן המכס שפעל מטעמו ידע או היה עליו לדעת על כך. משמע- די בכך שהיבואן או סוכן המכס ידעו או היו צריכים לדעת על קיומו של החסר במס על מנת לחייב את היבואן בתשלום החסר.

ע"פ סעיף 1 לחוק מסים עקיפים, הגדרת המונח "נישום" (היבואן לעניינינו) כוללת גם את שליחו של מי שנדרש לשלם את החסר.

ע"פ סעיף 1 לחוק סוכני המכס סוכן מכס מוגדר כאדם העושה פעולות מכס עבור זולתו.

לכן, סוכן המכס פועל כשליחו של היבואן שעה שהאחרון נעזר בשרותיו של הראשון.

סעיף 20 לחוק סוכני המכס קובע, כי סוכן מכס יפעל בפעולות מכס במהימנות, בנאמנות וביושר הן כלפי רשות המכס והן כלפי לקוחותיו.

סעיף 22(ב) לחוק סוכני המכס מטיל סנקציה על סוכני המכס לפיה, הם יישאו באחריות אישית לתשלום כל המסים המוטלים על יבוא ויצוא, אם הוכח שהם סייעו לאחר להשתמט מתשלום המסים.

כלומר, אם סוכן המכס איננו מסייע לשולחו בהשתמטות מתשלום מס (והכוונה לפעולה ביודעין), פעולותיו ומחדליו מחייבים את שולחו היבואן, גם אם סוכן המכס פעל מתוך רשלנות.

משמעות הדברים היא, כי ידיעת סוכן המכס כמוה כידיעת היבואן ויתכן, כי יבואן יוחזק כמי שידע או כמי שהיה עליו לדעת, אם סוכן המכס שפעל מטעמו ידע או היה עליו לדעת על החסר במס.

כעת יש לבדוק, את ידיעתו של סוכן המכס, היינו, מתי על סוכן המכס לדעת מהו הסיווג הנכון של הטובין?

סווג הטובין נעשה על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין. צו זה מפרט טובין שונים ואת שיעורי המס החילם עליהם. תעריף המכס הוא כלי עבודתו הבסיסי של כל סוכן מכס. בנוסף, על סוכן המכס להכיר את דברי ההסבר שבאמנת בריסל.

הנהלת המכס נוהגת מידי פעם להוציא הנחיות בעניין סיווג טובין שהן בבחינת הוראות נוהל, ומופצות בחוברת "הנחיות סיווג המכס" או באתר המכס במחשב.

הסיווג ע"פ תעריף המכס הוא הסיווג שמחייב הן את רשויות המכס והן כל יבואן או סוכן מכס. כדי להימנע מטעויות בסיווג טובין היה ראוי כי תונהג באופן פורמלי שיטת סיווג אחידה אחת על פיה, תבוצע בדיקת הסיווג.

חוסר אחידות בשיטת הבדיקה יכול לגרום לכך, שסיווג שניתן על ידי סוכן מכס יהיה שונה מסיווג שניתן על ידי המכס עצמו וזאת, מבלי שהיה על סוכן המכס לדעת, כי המכס יסווג הטובין בסיווג שונה.

למיטב ידיעתנו, קיימות שיטות שונות לביצוע הסיווג. יש הבודקים ספרות מקצועית, יש הבודקים את הטובין עצמם, יש הבודקים קטלוג של היצרן, יש השוקלים את הטובין, יש הבודקים את חשבון הספק, יש השואלים את היבואן, יש המבצעים אחת מהפעולות הנ"ל, יש המבצעים מס´ מהפעולות הנ"ל- תלוי ביבואן, בסוכן המכס ובסוג הטובין.

בהעדר שיטת בדיקה אחידה מחייבת, יתכן לדוגמא, כי סוכן המכס יסווג פריט ע"פ הגדרתו בחשבון הספק כפריט פטור ממכס בעוד שהמכס יסווג את אותו פריט כחייב במכס בהסתמך על דברי הסבר של הנחיה מסוימת או של אמנת בריסל.

מה המשמעות של פרסום הנחיות בעניין סיווג טובין על ידי המכס? האם מרגע הפרסום מנועים סוכני המכס מלטעון, כי לא היה עליהם לדעת על הסיווג הנכון? האם הם מנועים מלטעון, כי לא היה עליהם לדעת שהמכס מתנגד לסיווג טובין מסוימים בסיווג שהיה מקובל עד לאותו פרסום?

על מנת שניתן יהיה לבסס את חובת הידיעה של סוכן המכס, יש לבחון הן את תוקפה המחייב של ההנחיה והן את דרכי הפצתה של ההנחיה.

תפקידה של ההנחיה הוא להבהיר את הסיווג הנכון בעיני המכס. על פי הפסיקה, ההנחיה איננה קונסטיטוטיבית. היא לא קובעת את הסיווג אלא מביאה את פרשנות המכס לצו תעריף המכס שהוא בגדר החקיקה המחייבת. מטרתה של ההנחיה היא בעיקר ליידע וליצור אחידות ברמת הסיווג הארצית. הפצת ההנחיה מיידעת את ציבור היבואנים וסוכני המכס לגבי עמדת המדינה ביחס לסיווג של טובין מסוימים.

בעיקרון, לדעתנו, אילו רצתה הנהלת המכס להסתמך על הנחיה המבהירה סיווג מסוים, בכדי למנוע חילוקי דעות וטעויות, היא צריכה לדאוג להפצה של ההנחיה באופן מלא ומסודר. הפצה באמצעות הארגונים של סוכני המכס הנה סבירה. יחד עם זאת, יש לדאוג להפיץ את ההנחיה גם לסוכני המכס שאינם חברים בארגונים וזאת אפשר לעשות על פי פנקס סוכני המכס.

אין בידינו תשובה חד משמעית לגבי תוקפה המחייב של ההנחיה. בכל מקרה יש לבדוק כיצד הופצה ההנחיה, האם הייתה בידיעתו של סוכן המכס והאם הייתה אמורה להיות בידיעתו.

הדעת נותנת, כי כאשר סוכן מכס לא ידע על הנחיה מסוימת, מאחר והמכס התרשל באופן הפצתה אל אותו סוכן, ולכן גם לא היה עליו לדעת על אותה הנחיה מסוימת- ניתן יהיה לומר, כי היבואן לא ידע על החסר במס ולא היה עליו לדעת על כך.

לדעתנו, אחידות בשיטות הסיווג (נוהל המחייב הן את המכס והן את היבואנים באשר לאופן שיטת הסיווג של טובין למיניהם) והסדרת תוקף הנחיות הנהלת המכס ודרך הפצתן יביאו לירידה במקרים של טעויות בסיווג ודרישת המכס כלפי היבואנים לתשלום חסר מס.

סוכני מכס שסיווגו טובין בסיווג מוטעה חשופים לתביעות שיפוי מאת יבואנים שנדרשו לשלם חסר במס למכס, אך זהו נושא לסקירה נפרדת.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים.