התמודדות המשלח הבינלאומי עם החיוב בדמי השהיית מכולות- לקחי ארגון המשלחים האוסטרלי

התמודדות המשלח הבינלאומי עם החיוב בדמי השהיית מכולות- לקחי ארגון המשלחים האוסטרלי

החיוב בדמי השהיית מכולות אינו יורד מסדר היום. 

במסגרת שטר המטען שמוציאה חברת הספנות (או סוכן האונייה מטעמה) היא מחייבת את הנמען (ה-consignee) בתשלום דמי השהיית המכולות מעבר למספר ימי הפטור המוסכמים.

כאשר הנמען בשטר המטען הוא הלקוח הסופי, היבואן, והוא זה המקבל את המכולות מחברת הספנות, מדובר במערכת יחסים הסכמית בין שני צדדים: בין חברת הספנות, בעלת המכולות, מצד אחד, לבין הלקוח, המקבל את המכולות לשימושו, מצד שני. על פי ההסכם, מתחייב הלקוח עבור המכולות שקיבל לשימושו, בתשלום דמי השהייה, בסכומים מוגדרים, בגין התקופה שמעבר לימי הפטור המוגדרים.

גם במסגרת מערכת יחסים הסכמית זו, חיובו של הלקוח, ובמיוחד סכומי החיוב, אינם עניין המובן מאליו ויש להגדירו ולהוכיחו. לפני כשלוש שנים נדחתה תביעתה של חברת ספנות איטלקית לתשלום דמי השהייה מיבואן צמיגים, על אף שבית המשפט קבע שטענת היבואן כי סבר שקיבל את המכולות לתקופה בלתי מוגבלת, ללא תשלום, אינה מתקבלת על הדעת (פס"ד אטלנטיקה). בכל זאת נדחתה התביעה היות וחברת הספנות לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את גובה סכומי החיוב. בהיעדר הוכחה כי היבואן ידע והסכים לגובה סכומי החיוב בדמי השהיית המכולות, דחה בית המשפט את תביעתה של חברת הספנות. לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף (אושפיר נגד טרנסכלל) ממנו עולה כי על מנת לחייב בדמי השהייה יש להציג התחייבות מפורשת לתשלום.

הדברים מורכבים יותר באותם המקרים בהם הנמען בשטר המטען הימי אינו היבואן אלא המשלח הבינלאומי / סוכן המכס. מקרים אלו מתחלקים לשניים: המקרה הראשון הוא כאשר המשלח הבינלאומי מקבל את מכולות המטען באמצעות פקודת מסירה מחברת הספנות ומוסרו ללקוחו, היבואן; המקרה השני הוא כאשר המשלח הבינלאומי מקבל את מכולות המטען מחברת הספנות ומוסרן לסוכן המכס מטעמו של היבואן, על מנת שזה יטפל בשחרור המטען מרשויות המכס ובהעברתו ליבואן. מסירת המטען מהמשלח הבינלאומי לסוכן המכס נעשית, בדרך כלל, כנגד שטר מטען פנימי (house) שהוציא המשלח הבינלאומי בחו"ל שהנמען בו הוא היבואן בישראל.

מה דינו של החיוב בדמי השהייה במקרים אלו? על מי מוטל הנטל? על היבואן שקיבל את המכולות והשהה את החזרתן? על המשלח הבינלאומי הישראלי הנמען (ה-consignee) בשטר המטען הימי? או על סוכן המכס, שלוחו של היבואן לצורכי קבלת המטען ושחרורו.

אין ספק שהיבואן שעיכב את החזרת המכולות הוא שצריך לשאת בנטל חיוב דמי ההשהייה. אין כל היגיון עסקי שנטל זה יוטל על המשלח הבינלאומי הישראלי גם אם הוא הנמען בשטר המטען הימי. רישומו של המשלח הישראלי כנמען בשטר המטען הימי נעשה לבקשת המשלח הבינלאומי בחו"ל על מנת לאפשר לו לקבל את המטען מחברת הספנות לצורך מסירתו ליבואן (הלקוח הסופי), בין במישרין ובין באמצעות סוכן המכס מטעמו של היבואן. רישומו כנמען לא נעשה על מנת שישא בחיוב דמי ההשהייה בגין עיכוב המכולות על ידי היבואן. עם זאת, במערכת היחסים החוזית שבין המשלח הישראלי לבין חברת הספנות, מחזיקה חברת הספנות את המשלח הישראלי- כמי שקיבל בפועל מחברת הספנות את המכולות והתחייב על החזרתן- כאחראי כלפיה למכולות, לשלמותן, תקינותן והשבתן במועד. המשלח הישראלי מתקשה לעיתים להתמודד עם אחריות זו, הן מן הטעם המשפטי והן מן הטעם המעשי.

מן הטעם המשפטי, לעיתים, אין יריבות ישירה בין המשלח הישראלי ליבואן. המשלח הישראלי משמש כשלוחו של המשלח הבינלאומי בחו"ל. בתור שכזה, אין בהכרח הסכם כתוב, בינו לבין היבואן, במסגרתו מחוייב היבואן כלפי המשלח הישראלי, לשיפויו המלא בגין כל חיוב שיושת על המשלח הישראלי כלפי חברת הספנות בהתייחס לאי השבתן במועד של המכולות כשהן שלמות ותקינות. היעדרו של הסכם כזה בולט במיוחד בעת קיומו של סוכן מכס כ"איש ביניים" מטעמו של הלקוח. יתר על כן, על פי פסקי הדין בעניין אושפיר ואטלנטיקה, רשאים הן היבואן והן סוכן המכס מטעמו, להעלות טענות שונות כנגד חיובם בדמי ההשהייה, לרבות לעניין שיעורם של דמי ההשהייה, כשנטל ההוכחה לקיומו של החיוב מוטל על התובע, לאמור, על המשלח הישראלי. כאמור, החיוב בדמי השהייה, כולל סכומי החיוב, אינם עניין המובן מאליו ויש להוכיח כי היבואן (או סוכן המכס מטעמו) ידעו והסכימו לגובה סכומי החיוב. כתב התחייבות שחתם סוכן המכס מטעמו של היבואן לא הועיל למשלח הישראלי היות ונוסח באופן שאינו ברור וחד משמעי.

יש לזכור כי גם אם קיימת התחייבות מצד היבואן כלפי הספק בחו"ל לשאת בתשלום דמי ההשהייה בגין אי השבת המכולות במועד לחברת הספנות, התחייבות זו היא במישור היחסים שבין היבואן לספק ואינה מאפשרת למשלח הישראלי להסתמך עליה.

מן הטעם המעשי, גם אם אין מחלוקת משפטית בעניין חובתו של היבואן לשאת בנטל דמי ההשהייה, לא תמיד ניתן לגבות ממנו תשלומים אלו, כולל באותם המקרים בהם לא ניתן לאתרו, במיוחד כשמדובר ביבואנים המצויים ברשות הפלשתינית.

כיצד ניתן לצמצם את חשיפתו של המשלח הבינלאומי בהתייחס לחיובו בדמי השהיית מכולות? 

אנו ממליצים למשלחים הבינלאומיים שלא לשחרר את המכולות ולא למסור את פקודות המסירה, הן ליבואן והן לסוכן המכס מטעמו, אלא כנגד התחייבות ברורה וחד משמעית במסגרתה מקבל על עצמו מקבל המכולות שיפוי מלא בגין כל חיוב שיושת על המשלח הבינלאומי כלפי חברת הספנות בהתייחס לשלמותן, תקינותן והשבתן במועד של המכולות. במקרים המתאימים יש לגבות את ההתחייבות בפיקדון או בערובה ממשית אחרת שתבטיח את קיומה של ההתחייבות.

ארגון ה-tt-club באוסטרליה דן במצב הדברים שתואר לעיל והוא העביר אלינו נוסח של התחייבות כזו שהוכנה על ידו עבור המשלחים הבינלאומיים באוסטרליה. על פי נוסח ההתחייבות, מאשר מקבל המכולות, הן היבואן והן מי מטעמו, לרבות סוכן המכס המייצג אותו, כי ידוע לו שהמשלח הבינלאומי מחוייב להחזיר את המכולות לחברת הספנות במועד מוגדר, לאחר מספר ימי פטור מוגדרים, כשהן נקיות ובמצב תקין וטוב. לאור זאת, מתחייב מקבל המכולות לשפות את המשלח הבינלאומי על כל תשלום, הוצאה או כל חבות אחרת, מכל סוג, של המשלח הבינלאומי כלפי חברת הספנות בקשר עם שלמותן, תקינותן והשבתן במועד של המכולות, לרבות דמי ההשהייה בגין אי השבתן במועד המוגדר. התחייבות זו של מקבל המכולות היא תנאי להסכמתו של המשלח הבינלאומי למסור למקבל המכולות את פקודת המסירה ולאפשר את הוצאת המכולות מהנמל.

עו"ד שמואל גרוסמן

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים