התיישנות תביעה נגד משלח בינלאומי- רשימה שניה

התיישנות תביעה נגד משלח בינלאומי- רשימה שניה

זוהי רשימה שניה בנושא התיישנות תביעות נגד משלחים בינלאומיים.

תחילה, נתייחס בקצרה לשאלת מעמדו המשפטי של המשלח הבינלאומי ממנה, כמובן, נגזרת גם אחריותו המשפטית.

כידוע, פועל המשלח הבינלאומי בשני כובעים עיקריים:

א. כשלוחם של הלקוחות ו/או של המובילים בפועל לתאום השילוח הבינלאומי של מטעניהם ("סוכן שילוח" -"Forwarding Agent"). הדבר כולל פניה בשם הלקוחות למובילים יבשתיים, ימיים ואוויריים לבירור תנאי ההובלה ומחיריהם. התקשרות הלקוחות עם הגורמים הנ"ל נעשית באמצעות המשלח הבינלאומי כאשר הלקוחות הנם צד ישיר למסמכי ההתקשרות שהוצאו על ידי מי מגורמי ההובלה הנ"ל. במקרה זה פועל המשלח כסוכן וחלים עליו דיני השליחות.

ב. כמשלח מטענים .("Freight Forwarder")במסגרת זו נוטל המשלח על עצמו את ההתחייבויות החוזיות כלפי הלקוחות באופן ישיר, ומוציא להם שטר מטען בגין המטען שנמסר למשלח או לנציגו בחו"ל. שטר המטען הינו מסמך התקשרות בין הצדדים. במקרה זה למשלח הבינלאומי יש אישות כפולה- כלפי שוגר המטען הוא המוביל ומי שהתחייב לביצוע ההובלה על פי שטר המטען וכלפי המוביל בפועל הוא שוגר המטען וזכויותיו הן על פי שטר המטען שהוציא כלפיו המוביל בפועל.

בארץ מובילים ימיים ואוויריים מוציאים שטרי מטען הכוללים את כל ההתנאות, החסינויות והגבלת האחריות, החלים מכוח פקודת הובלת טובין בים- 1926 וחוק תובלה אווירית, תש"מ- 1980, שאשררו את אמנת האג ואמנת וורשה המוחלות על הובלת טובין בים ובאוויר במרבית מדינות העולם.

לעומת זאת, המשלח הבינלאומי הפועל כמשלח מטענים מוציא ללקוחותיו שטר מטען, אשר על תנאיו לא הוחל בישראל חוק מיוחד המאשרר אמנות בינלאומיות המסדירות את מעמד המשלח כמשלח מטענים בינלאומי.

המגמה בעולם היא להחיל על המשלח הבינלאומי הפועל כמשלח מטענים- Principal או Nvocc את הזכויות והחובות החלות על המוביל בפועל מכוח אמנות בינלאומיות.

ברשימתנו הקודמת הבאנו בפניכם מספר מקרים בהם בתי המשפט בישראל קבעו למשלח בינלאומי הפועל כמשלח מטענים תקופת התיישנות מקוצרת וזאת מכוח תנאי שטר המטען שהוציא אותו משלח או מכוח פקודת הובלת טובין בים.

נזכיר בקצרה את אותם פסקי הדין:

בת.א. 29410/90 (שלום ת"א) קל מ.א.א. יצוא וסחר בע"מ נ’ המגן חברה לביטוח בע"מ ואח’, קבע בית המשפט כי תביעה נגד משלח בינלאומי שהוציא שטר מטען התיישנה מאחר והוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות על פי שטר המטען.

במקרה זה דובר על הובלה ימית ובית המשפט נתן תוקף לתנאי בשטר המטען שקבע תקופת התיישנות קצרה משנה אחת, בעוד שפקודת הובלת טובין בים שאשררה את כללי האג- וויסבי, קובעת תקופת התיישנות של שנה בתביעה נגד מוביל ימי.

בת.א. 160083/02 (שלום ת"א) פלסטניר מפעל לאריזות נ’ ווי. אי. המזרח התיכון, בית המשפט קבע כי תביעה נגד משלח בינלאומי התיישנה מאחר והוגשה למעלה משנה ממועד הגעת המטען.

בית המשפט קבע כי כללי האג- וויסבי שאושררו בפקודת הובלת טובין בים חלים על המשלח הבינלאומי ולכן, תקופת ההתיישנות של שנה אחת הנה מכוח דין ולא מכוח חוזה. במקרה זה ראה בית המשפט במשלח הבינלאומי כמוביל ימי לכל עניין ודבר והחיל עליו את הכללים החלים על מובילים ימיים על פי פקודת הובלת טובין בים. בית המשפט עשה כן מבלי לדון בשאלה האם בכלל המשלח הבינלאומי עונה על הגדרת "מוביל" בכללי האג- וויסבי בטרם החיל עליו כללים אלו.

יש משמעות לאבחנה באם להחיל על המשלח הבינלאומי תקופת התיישנות מקוצרת מכוח שטר המטען או מכוח הדין.

במשמעות זו נגע בית המשפט השלום בת.א. (שלום ת"א) 41683/96. מדובר בתביעה נגד משלח בינלאומי שהוראות שטר המטען שהוציא קבעו תקופת התיישנות של 8 חודשים. התביעה הוגשה לאחר חלוף 8 חודשים ובטרם חלוף שנה ממועד הגעת המטען (שזו תקופת ההתיישנות על פי כללי האג- וויסבי).

בית המשפט קבע כי ההוראה הקובעת תקופת התיישנות של 8 חודשים מפחיתה מאחריותו של המוביל הימי לעומת אחריותו על פי כללי האג- וויסבי שאושררו בפקודת הובלת טובין בים ועל כן היא בטלה.

בית המשפט התייחס בפסק דין זה לשאלה האם ראוי באותן הנסיבות, להחיל את כללי האג- וויסבי החלים על מוביל ימי גם על משלח בינלאומי (כפי שעשה בית המשפט בת.א. 160083/02 לעיל):

"יכול ותעלה שאלה מדוע תהא תחולה לכללי האג- וויסבי, והלא המבקשת היא משלח בינלאומי ולא מוביל ימי. שאלה זו מתעלמת, מן הסתם, מהעובדה שהמבקשת היא זו שהנפיקה את שטר המטען המכסה את ההובלה… לא הוצא שטר מטען על ידי האוניה, ועל כל פנים לא נטען אחרת. עמדתי היא שבמצב דברים זה ניתן לראות המבקשת כמובילת המטען עצמו ומכוח זה, נושאת היא בחבויות כשל מוביל ימי."

ברשימה הקודמת הבאנו בפניכם פסק דין שניתן בבית המשפט במחוז לידס באנגליה וקבע כי תקופת התיישנות של 9 חודשים הקבועה בכללים האחידים של BIFA (British International Freight Association) איננה סבירה ועל כן בטלה.

בינתיים, בתאריך 15.4.03 הפך בית המשפט לערעורים באנגליה את פסק הדין וקבע כי תקופת ההתיישנות של 9 חודשים הקבועה בסעיף B30 לתנאים האחידים של BIFA הנה סבירה ותקפה. 

Granville Oils & Chemicals Ltd. v’ Davies Turner & Co, English Court of Appeal, 15 April 2003

המשלח הבינלאומי התקשר עם הלקוח בהסכם לאריזת והובלת מטען צבע מכווית לאנגליה. הסכם ההובלה החיל את התנאים האחידים של BIFA. המטען הגיע ניזוק והלקוח הגיש תביעה נגד המשלח.

בית המשפט במחוז לידס קבע, כי התנאי הקובע תקופת ההתיישנות של 9 חודשים במסגרת התנאים האחידים של BIFA אינו סביר והגיוני על פי Unfair Contract Terms Act משנת 1977 ולכן הוא בטל.

בית המשפט לערעורים הפך את ההחלטה וקבע כי התנאי סביר ותקף. בית המשפט קבע, בין היתר, כי המשלח הוא מתווך (intermediary) ואם הוא חייב כלפי הלקוח בגין נזק לטובין, הרי שהגיוני וסביר שתהיה לו האפשרות להעביר את האחריות למוביל האחראי. בית המשפט פסק, כי בנסיבות, תקופת התיישנות של 9 חודשים הנה סבירה במקרה של תביעת נזק או חוסר לטובין נגד משלח או במקרה של תביעה ביטוחית נגד משלח.

תנאים הדומים לתנאי BIFA אומצו על ידי ארגוני משלחים אחרים בעולם והתנאי הקובע התיישנות של 9 חודשים קיים גם בשטרי מטען אחרים, לרבות FIATA FBL.

פסיקה זו של בית המשפט לערעורים באנגליה אינה מתיישבת עם הדעה הגורסת, כי על משלח הבינלאומי הפועל כמשלח מטענים יש להחיל את הזכויות והחובות החלים על המובילים הימיים – כללי האג- וויסבי, הקובעים תקופת התיישנות של שנה אחת ולא פחות.

לאחרונה (8.9.03) ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בחיפה בת.א. 10961/00 א.מ.ש. סטאר בע"מ נ’ רות קרגו ואח’ הדוחה תביעה שהוגשה נגד משלח בינלאומי מאחר והוגשה לאחר שחלפה שנה ממועד הגעת המטען.

במקרה זה המשלח הבינלאומי הוציא שטר מטען משולב הכולל פרק הובלה ימי ויבשתי. בית המשפט קבע תקופת התיישנות של שנה אחת בנימוק שמדובר בהובלה ימית ושטר המטען שהוצא קובע תקופת התיישנות של שנה אחת לפי כללי האג- וויסבי. מעיון בפסק הדין ניתן להניח כי בית המשפט התבסס על תנאי שטר המטען והתייחס למשלח הבינלאומי כמוביל ימי.

נקודה מעניינת שעלתה בפסק הדין לעניין אחריותו של המשלח הבינלאומי היא האם יש חשיבות לכך שהנזק נגרם במהלך פרק ההובלה היבשתית ולא הימית. בית המשפט סבר כי מאחר והמדובר בשטר מטען משולב המחיל את כללי האג- וויסבי על כל פרקי ההובלה, הרי שאין לכך משמעות. ראו להשוואה רשימתנו בנושא הגבלת אחריות בהובלה משולבת מיום 26.9.02.

לסיכומו של דבר, ראינו כי בארץ קיימים מספר פסקי דין מהם ניתן ללמוד שבתי המשפט, לפחות במקרים אלו, התייחסו למשלחים בינלאומיים שפעלו כמשלחי מטענים כאל מובילים וקבעו להם תקופת התיישנות מקוצרת בהתבסס על תנאי שטר המטען שהוציאו המשלחים או בהתבסס על הדין תוך החלת כללי האג- וויסבי שאושררו בפקודת הובלת טובין בים על המשלחים.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים