המשלוח לא הגיע ארצה- התביעה נגד המשלח הבינלאומי נדחתה

המשלוח לא הגיע ארצה- התביעה נגד המשלח הבינלאומי נדחתה

אי הגעתו של משלוח, הגעתו באיחור או כשהוא ניזוק, גוררת, בדרך כלל, תביעה משפטית כנגד גורמי השרשרת הלוגיסטית והמשלח הבינלאומי בתוכם. 

פסק דין של בית המשפט השלום שניתן בעקבות תביעה שכזו, פוטר מאחריות לאובדן המשלוח ולנזקי היבואן את המשלח הבינלאומי. קביעת בית המשפט הפוטרת את המשלח מכל אחריות ודוחה את התביעה נגדו, נשענת על חוות דעתו המקצועית של ברי פינטוב, מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים. 

באותו עניין התקשר היבואן עם המשלח הבינלאומי לביצוע משלוח של מקררי יין מקנדה לישראל. המשלוח אמור היה לצאת בהפלגה ישירה מקנדה לישראל. עקב תקלה באוניה שהייתה מיועדת להוביל את המשלוח לישראל, ניתב המשלח הקנדי את המשלוח לאוניה חילופית, המפליגה לנמל המבורג בגרמניה ולא ישירות לישראל. בעת אחסונו של המטען בנמל המבורג, במסגרת הליך השטעון, ארעה שריפה וחלק ניכר מן המשלוח אבד. רק לאחר הגעתה ארצה של האוניה שיצאה מנמל המבורג לישראל, התברר כי משלוח המקררים לא הגיע ונשרף עוד בטרם הטענת האוניה בנמל המברג. 

היבואן תבע את המשלח הבינלאומי בעילת רשלנות בנזיקין, בהתייחס לטיפולו במשלוח, העברת המשלוח מהפלגה ישירה להפלגה דרך גרמניה, הימנעות מהובלת המשלוח באוויר או כמטען יחיד במכולה ובעניין העברת דיווחים בלתי נכונים ליבואן. היבואן העריך את נזקיו בסך של 336,566 ₪.

בית המשפט, כאמור, דחה את התביעה כנגד המשלח הבינלאומי כשהוא מסתמך, כמרכיב מרכזי בפסק הדין, על חוות דעתו כמומחה ועדותו המקצועית של מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, ברי פינטוב, אשר העיד לטובת המשלח הבינלאומי בעניין התנהלותו המקצועית התקינה באותו מקרה. 

בית המשפט מצטט חלק גדול מחוות הדעת בפסק הדין: "הנתבעת (המשלח הבינלאומי) פעלה במקרה הנדון לפי כל אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, והעבירה את ההזמנה למשלחת בינלאומית בקנדה אשר דאגה לכל הפעולות הנדרשות לצורך הובלת המשלוח, לרבות תיאום מול חברות הספנות, הסדרת שחרור ממכס יצוא וכד’, הכל על פי בקשת התובעת ובידיעתה. מן הראוי בנקודה זו לציין כי לנתבעת בהיותה משלחת בינלאומית ואינה בעלת אונייה, אין ולא יכולה להיות כל שליטה על השרשרת הלוגיסטית ממועד מסירת המטען לחברת הספנות ולכן עלולות לעיתים להיווצר בעיות באותם ממשקים לוגיסטיים, כמו: נמלים, מסופים עורפיים, מכס, חברות ספנות וכדומה. לחברת השילוח הבינלאומית אין ולא יכולה להיות כל שליטה ישירה או עקיפה בפעולות שלהלן: העמסת המטענים לסיפון האונייה; מועדי ההפלגה הנקבעים על ידי חברות הספנות על פי ובכפוף לאילוצים פנימיים וחיצוניים אשר לחברות השילוח אין כל שליטה עליהם; תקלות שהן בבחינת כוח עליון הגורמות לביטול הפלגות ואף לדחייתן. תקלות המונעות הפלגות מתרחשות לעיתים ומונעות עמידה בלוח הפלגות קבוע מראש; השגחה ושמירה על המטען בהיותו בנמלים, במסופים העורפיים ועל סיפון האונייה; על מועדי פריקת המטענים. הנחת העבודה היא שמחסנים אלו הינם בפיקוח רשות המכס של המדינה בה נמצא המטען ולכן חזקה על רשות המכס שתנקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירת המטענים. עם זאת מתרחשים לעיתים אירועים חריגים של התנגשות בלב ים, שריפות במחסנים, הצפות וכד’ אשר למשלח הבינלאומי אין ולא יכולה להיות כל שליטה עליהם"

על יסוד חוות הדעת שלא נסתרה (מנהל התובעת אף ציין כי אין לו את הכלים לחלוק על חוות דעת זו), קבע בית המשפט כי התנהלותו של המשלח הבינלאומי הייתה מקצועית ותקינה ותאמה את הנורמות המקצועיות המקובלות. 

בית המשפט קובע כי היבואן לא מסר למשלח הבינלאומי כי יש דחיפות מיוחדת בהעברת המטען. זאת גם כאשר כבר הודע ליבואן על חילופי האוניות ודחיית ההפלגה. בנסיבות העניין ולאור העובדה שהיבואן העיד במפורש כי מטרתו הייתה לחסוך בהוצאות, לא היה מקום להעלות בפניו את האפשרות של הובלה אווירית משום הפרשי המחירים הגבוהים בין הובלה ימית לאווירית. כך גם לגבי האפשרות להציע ליבואן לבצע את הובלת המטען בנפרד, כמטען יחיד במכולה. גם דרך זו הייתה מכפילה, אם לא משלשת, את עלות ההובלה.

בית המשפט קובע כי היה מקום להודיע ליבואן שהאונייה החילופית מפליגה לגרמניה ולא ישירות לישראל אך היעדר הודעה כזו לא פגעה כהוא זה ביבואן וברור כי אם היה המשלח מודיע ליבואן על החלטתו לנתב את המשלוח דרך גרמניה, היה היבואן סומך את ידו על החלטתו זו שהרי האלטרנטיבה הייתה להמתין, אולי מספר שבועות, עד אשר תהיה אונייה המפליגה ישירות מקנדה לישראל. תפקידו של המשלח הוא לבחור את הנתיב החלופי המהיר ביותר להביא את המטען לארץ ובאותו מקרה ניתובו של המטען לאונייה חילופית המפליגה לגרמניה ולא ישירות לישראל היה הצעד הנכון במטרה לזרז את הגעת המשלוח לישראל. 

היבואן קבל על דיווחים בלתי נכונים שקיבל מן המשלח הישראלי על פיהם המשלוח מצוי בדרכו לישראל. רק עם הגעתה של האונייה ופריקתה, נמסר לו, באיחור רב לטענתו, כי המטען לא הוטען על גבי האונייה עקב השריפה. היבואן טען כי הודעות בלתי נכונות אלו שקיבל מן המשלח הישראלי, הועברו על ידו ללקוחותיו וגרמו לפגיעה בשמו הטוב. בית המשפט דוחה גם טענה זו בהסתמך על חוות דעתו של מר פינטוב הקובעת כי "ממועד טעינת המכולה לאונייה, מועד המדווח למשלח הישראלי, אין למשלח הישראלי כל יכולת לעקוב אחר קצב התנהלותו של המשלוח ארצה. שלא כמו בהובלה אווירית שבה ניתן לבצע מעקב אחר התנהלות המטען בנקודות הממשק הלוגיסטיות, לאורך השרשרת הלוגיסטית, הרי שבהובלה ימית הדבר בלתי אפשרי אלא, כאמור, בנקודות הממשק המקוריות כאשר המטען עדיין בחזקתו של המשלח הקנדי. ממועד יציאת המשלוח מחזקתו של המשלח הקנדי אין למערכת יכולת טכנית לביצוע מעקב רציף אחר המטענים" 

ביעד הביניים (המבורג) מרוקנת המכולה מתכולתה, והמטענים שבה מנותבים כל אחד ליעדו. המשלח הישראלי אינו יכול לדעת את מועד המכלתו מחדש של המטען ויציאתו מנמל הביניים ארצה. בפרק הזמן הקצר יחסית שבין הגעת המכולה לנמל הביניים לבין המכלת המטען במכולה חדשה המנותבת לישראל "מאבד" המטען, מנקודת מבטו של המשלח הישראלי, את זהותו המקורית, וזאת עד למועד הגעתו ארצה. 

בנסיבות אלו ולאור העובדה שלא הייתה מחלוקת שהמשלח הישראלי הודיע ליבואן על השריפה מיד לאחר שנודע לו על כך, דוחה בית המשפט גם טענה זו. 

תוצאת פסק הדין היא כי תביעת היבואן, שייחסה למשלח הישראלי רשלנות מקצועית, נדחתה, על יסוד בחינה פרטנית של התנהלות המשלח הבינלאומי בנסיבות אותו עניין, לאור הנורמות המקצועיות הנהוגות ומקובלות בענף.

שמואל גרוסמן, עו"ד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים