היבטים משפטיים ופרקטיים של "אימות מקור" לטובין שיובאו לישראל בפטור ממכס על פי הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי

היבטים משפטיים ופרקטיים של "אימות מקור" לטובין שיובאו לישראל בפטור ממכס על פי הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי

מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות שונות בעולם (כשלעצמן או במסגרת רחבה יותר של קבוצת מדינות, כמו ההסכם עם האיחוד האירופי, ההסכם עם מדינות אפט"א וההסכם עם מדינות המרקוסור שאושר לאחרונה) ושואפת לחתום על הסכמי סחר נוספים, על מנת להרחיב את יחסי סחר החוץ של ישראל. 

כל אחד מהסכמי הסחר הוא עצמאי וקיימים הבדלים בין הוראות ההסכמים השונים. 

על פי הוראות הסכמי הסחר, טובין ייהנו מפטור מתשלום מכס בייבוא, אם הם מלווים במסמך העדפה. על פי ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי מסמך העדפה הוא תעודת EURO 1 או EURO MED או חשבונית יצואן מאושר. משמעות מסמך ההעדפה היא כי "מקורם" של הטובין במשלוח באחד הצדדים להסכם. הכללים לקביעת "מקור" הטובין קבועים בכל אחד מההסכמים ושונים מהסכם אחד למשנהו. אלה הם "כללי המקור". בכל אחד מההסכמים קבועה הפרוצדורה ליישומו, ואף היא שונה מהסכם אחד למשנהו.

חשיבות ההקפדה על הפרוצדורה 

היות ומדובר בהסכמי סחר בין מדינות שונות, בעלות שיטות משפט שונות, ותרבות שלטונית ומינהלית שונה, נוהגות המדינות הקפדה מיוחדת על הפרוצדורה הקבועה בהסכמי הסחר. לכן, תעודות ההעדפה צריכות להיות ערוכות בדיוק לפי הקבוע בהסכם.

היבואן, באמצעות סוכן המכס, חייב לבדוק היטב את תעודת ההעדפה המלווה טובין שמגיעים לישראל ושבהסתמך עליה עומדים לשחרר את הטובין בפטור ממכס.

סעיף 12 (ב) (1) לצו תעריף המכס קובע כי לא תינתן העדפה על פי הסכם הסחר, אלא אם מסמך ההעדפה יוגש לרשות המכס לא יאוחר משעת התרת הרשימון. 

לכן, אם תעודת ההעדפה אינה ערוכה בדיוק לפי הכתוב בהסכם, חובה לקבל מהספק תעודה מתוקנת, עוד לפני שחרור הטובין, או להגיע להסדר עם המכס על פיו ישוחררו הטובין בלא תשלום מכס כנגד בטוחות לתשלום המכס אם לא תתקבל תוך זמן מוסכם תעודת העדפה מתוקנת.

כידוע, רוב המשלוחים משתחררים בתהליך ד’, ללא בדיקה. אם יתברר, לאחר השחרור, כי תעודת ההעדפה לא היתה ערוכה כדין, יוצאו גרעונות לתשלום המכס שלא שולם ביבוא, וזאת לאחר שחרור הטובין ובמקרים רבים לאחר שנמכרו. 

בפסק הדין בפרשת יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נ’ מ"י-אגף המכס והמע"מ (ע"א 655/99; 725/99) "רוככו" במקצת הדרישות הפרוצדוראליות הנוקשות. בית המשפט העליון קבע (תוך הפיכת פסק דינו של בית המשפט המחוזי), כי הסוללה עונה לכללי המקור, וזאת על סמך מסמך שאינו מסמך העדפה הערוך על פי הסכם הסחר, שהוגש 5 שנים לאחר היבוא. 

למרות קביעת פסק דין יורוקום, הכלל הוא, כי על יבואן להגיש, בעת היבוא, מסמך העדפה ערוך על פי ההסכם, אחרת לא יהיה זכאי לפטור ממכס ביבוא.

בהקשר זה יש להוסיף, שמי שרואה עצמו נפגע מהחלטת בית מכס בענין הנוגע לזכאות להעדפת מכס ביבוא טובין לישראל, על פי הסכמים בינלאומיים, רשאי להגיש ערר לועדה אזורית לענייני העדפה, היושבת בבית המכס בו התקבלה ההחלטה. במקרים מסויימים, מחוייבת הועדה האזורית להעביר את הדיון לועדה עליונה, היושבת בהנהלת המכס בירושלים, המשמשת גם כערכאת ערעור על החלטות הועדה האזורית.

עצם העובדה שהטובין נרכשו במדינה מסויימת שלה הסכם סחר עם ישראל, אין משמעה שהטובין פטורים מתשלום מכס ביבוא. 

יבואנים רבים טועים לחשוב שאם טובין הגיעו ממדינה ממדינות האיחוד האירופי, כשהם מלווים בתעודת EUR 1 או EURO MED, הטובין זכאים אוטומטית לפטור ממכס ביבוא. לא כך הוא הדבר. הטובין חייבים לעמוד בכללי המקור הקבועים בהסכם הסחר הספציפי.

בכל הסכמי הסחר יש הוראות המאפשרות למדינת היבוא ליזום בדיקה האם הטובין שיובאו בלוויית מסמך העדפה, על מנת שיקבלו פטור ממכס ביבוא, אכן עונים לכללי המקור.

על פי ההסכם עם האיחוד האירופי, רשאית רשות המכס במדינת היבוא, לפנות לרשות המכס במדינת היצוא, ולבקש ממנה לבצע בדיקה ביחס למסמכי העדפה מסויימים שהוגשו לה. רשות המכס במדינת היצוא בודקת ומשיבה לרשות המכס במדינת היבוא. אם התשובה היא כי התעודות פסולות, רשות המכס במדינת היצוא תוציא הודעות חיוב בתשלום המכס שלא שולם בעת היבוא.

לא די בכך שהטובין עברו איזשהו תהליך במדינת היצוא על מנת שייחשבו כטובין שמקורם משם. יש לבדוק את מרכיבי הטובין ולבדוק היכן מקורם ומה עלותו של כל רכיב. יש לבדוק את תהליך הייצור, את מרכיביו ואת עלותם. יש לבדוק איזה שינוי חל ברכיבי המוצר שיובאו למדינת היצוא. הכל על פי "כללי המקור" שבהסכם הסחר. את כל אלה, תבדוק רשות המכס במדינת היצוא, אם תתבקש לכך ע"י רשות המכס במדינת היבוא.

לכן, מומלץ מאד ליבואן המייבא טובין ממדינה שלה הסכם סחר עם ישראל, בלוויית מסמך העדפה, לבדוק, באמצעות בעל מקצוע, את כללי המקור על פי הסכם הסחר הרלוונטי ולקבל מהספק, עוד לפני היבוא, אסמכתאות לעמידת המוצרים בכללי המקור, למשל אישור רואה חשבון שבדק מסמכים והם מראים שהטובין עומדים בכללי המקור על פי הסכם הסחר ויפרט את הרכיבים, התחשיבים וכו’ וכן יאשר שעותקי כל המסמכים בידיו.

אם המכס בישראל ישלח את תעודות המקור לאימות ע"י רשויות המכס במדינת היצוא והן יפסלו את התעודות, היבואן לא יוכל, בדרך כלל, לפנות לרשות המכס בישראל ולהוכיח לה כי הטובין עונים על כללי המקור. המכס בישראל לא יבדוק ולא יקבע שהטובין עונים לכללי המקור, אם המכס במדינת היצוא קבע שהתעודות פסולות. אבל היבואן, שקיבל דרישה לתשלום המכס בישראל, יוכל לפנות לרשות המכס במדינת היצוא ולהציג בפניה את האסמכתאות שבידיו או להפנות אותה לרואה החשבון שנתן את האישור ושבידו המסמכים.

כל משלוח חייב במסמך העדפה ספציפי לגביו 

גם אם מדובר בטובין זהים, חייב כל משלוח במסמך העדפה ספציפי, וכמובן שרשות המכס במדינת היבוא יכולה להחליט לבדוק את כל תעודות ההעדפה או את חלקן והספק חייב להיות מסוגל להוכיח כי הטובין הספציפיים עומדים בכללי המקור.

על הספק לשתף פעולה בבדיקה 

אם רשויות המכס במדינת היצוא לא יקבלו תשובות מלאות ומפורטות מהספק, או אם הספק פשט את הרגל או חדל מלפעול, הדבר פועל לרעת היבואן והתעודות ייפסלו. 

חשוב מאד שהיבואן יסביר לספק בחו"ל את חשיבות שיתוף הפעולה מצידו, על מנת שתעודות המקור לא ייפסלו ולא יוצאו גרעונות מכס. 

רצוי מאד שהיבואן יכניס בהסכם ההתקשרות עם הספק הוראות שמטילות אחריות על הספק בהקשר זה ושקובעות שעל הספק לשתף פעולה באופן מלא בעת בדיקת תעודות המקור ואפילו לפנות בתביעה משפטית נגד רשות המכס במדינתו ובכל מקרה, אם תעודות המקור נפסלות ועקב כך מחוייב היבואן בתשלום מכס, חייב הספק לשפות את היבואן. הרי היבואן הסתמך על תעודת המקור ושחרר את הסחורה ללא תשלום מכס ומכר את הסחורה במחיר שלא כלל את המכס! לכן הספק שהצהיר שמקור הטובין הוא במדינת היצוא ונקבע שהצהרתו נבדקה ולא התקבלה, חייב להיות זה שיישא בתשלום המס שבו חוייב היבואן עקב כך. להתחייבות זו של הספק כדאי שיינתנו בטוחות מתאימות.

חשבונית יצואן מאושר 

על פי ההסכם עם האיחוד האירופי, חשבונית יצואן מאושר, היא מסמך העדפה קביל. 

היו כבר מקרים, למרבה הצער, שספקים הצהירו על גבי החשבונית שהם יצואן מאושר במדינתם וכשהמכס הישראלי שלח את החשבוניות לבדיקה, הודיעה רשות המכס במדינת היצוא שהיצואן כלל אינו יצואן מאושר. מובן שרשות המכס בישראל הוציאה ליבואן דרישה לתשלום המכס. 

מומלץ, אם כן, שיבואן ישראלי המשחרר טובין בפטור ממכס על סמך חשבונית יצואן מאושר, ידרוש מהספק את המסמך הרשמי המאשר את רישומו כיצואן מאושר במדינתו.

אם התקבלה דרישת גירעון 

נניח שהמכס הישראלי שלח לאימות את מסמך ההעדפה, המסמך לא אומת והוצאה הודעת חיוב במכס שלא שולם בעת היבוא, עם הצמדה, ריבית וקנסות פיגורים.

א. על פי סעיף 1(1) לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח-1968, ניתן לשלוח דרישה לתשלום מס עקיף שלא שולם, עד 5 שנים מהיום שבו התהווה החסר בתשלום. 

לנוכח האמור בסעיף 2(ב) לחוק, אם היבואן יראה כי הסתמך בתום לב על מסמך העדפה שנתקבל מהספק ולא היתה ליבואן סיבה לפקפק בו, לא ניתן יהיה לתבוע ממנו מכס עקב פסילת מסמכי העדפה, בגין תקופה של יותר מ-5 שנים לאחור. 

נשאלה השאלה: לאחור ממתי? ממועד היבוא או ממועד פסילת מסמך ההעדפה? השאלה עלתה בפרשת שי מכר סחר (1996) בע"מ נ’ מדינת ישראל (ת.א. 20625/03, שנידון בבית משפט השלום בחיפה ולא הוכרעה, כי נקבע שלפי שני הקריטריונים לא היתה התיישנות.

באותה פרשה, ניסה היבואן לטעון שהעובדה שהמכס הישראלי פנה למכס הבריטי בבקשה לאימות התעודות לא מיד אחרי שחרור המשלוח ושהוציא את הודעות הגירעון רק כמעט 3 שנים אחרי הגעת המשלוח, גרמה ליבואן נזק ראייתי, כי חלק מהספקים חדלו מלפעול, חלק פשטו את הרגל וכבר אי אפשר היה להוכיח למכס הבריטי את מקור הטובין. הטענה נדחתה.

(ב) יש לבקש מן המכס לראות את האסמכתא שהתקבלה מרשות המכס במדינה המייצאת. 

אמנם נקבע, בפסיקת בתי המשפט, שלא צריך להיות להודעת הפסילה שהתקבלה מרשות המכס הזרה ושעליה הסתמך המכס הישראלי כשהוציא את הודעת החיוב במכס בדיעבד, נוסח ספציפי, אבל נקבע שצריכה להשתמע ממנו בבירור פסילת התעודות.

סיבה נוספת שבגינה כדאי מאד לבדוק את הודעת הפסילה, היא שאפשר להעביר אותה לספק בחו"ל על מנת שיפנה למכס במדינתו וישכנע אותו שלא היה מקום לפסול את המסמך, או אפילו יפנה לבית המשפט במדינת היצוא בהליך נגד המכס. הודעת הפסילה של רשות המכס במדינת היצוא, היא הבסיס לכל אלה.

עוד סיבה לבדיקת הודעת הפסילה, היא לוודא התאמה בין המשלוחים שתעודות המקור ביחס אליהם נפסלו ע"י רשות המכס במדינת היצוא לבין המשלוחים שבגינם הוציא המכס הישראלי את הודעת החיוב במכס בדיעבד. בפרשת קליאופטרה בע"מ נ’ מ"י, (ת.א. 960/02 בבית המשפט המחוזי בחיפה), אי התאמה כזו גרמה לביטול החיוב במכס שנדרש היבואן לשלם בגין המשלוחים שלא נפסלו ע"י רשות המכס האיטלקית, הגם שהגיעו מאותו ספק שממנו הגיעו משלוחים שתעודות ה EURO 1 בגינם נפסלו ע"י המכס האיטלקי.

(ג) במקרים מסויימים, ניתן לבקש להגיש מסמכי העדפה, או להוכיח את מקור הטובין בדיעבד. אם מדובר בפגם טכני לחלוטין, כמו טעות דפוס בתעודה וככל שיומצא המסמך המתוקן בהקדם, כך גדל הסיכוי שיתקבל.

(ד) האם ניתן לבקש מהמכס בישראל, שהוציא את הודעת הגירעון ליבואן, על סמך הודעת פסילה שקיבל מרשות המכס במדינת היצוא, לקבל בעצמו הוכחות למקור הטובין ולבטל את הודעת הגירעון? 

גישת המכס בישראל, אשר נסמכת על האמור בהסכם הסחר עם האיחוד האירופי, היא שאם רשות המכס במדינת היצוא שלחה הודעת פסילה, למכס הישראלי אין שום שיקול דעת. הדבר גם מתחייב מ"נימוס" בינלאומי. 

המכס גם מוסיף ומטעים שלמכס במדינת היצוא יש ענין לתמוך ביצוא ולכן חזקה שלא יפסול תעודת העדפה, אם יש לו אפשרות לאשר אותה.

(ה) כפי שכבר אמרנו, מומלץ מאד, ברגע שמקבלים הודעת גירעון עקב פסילת תעודת מקור, לפנות לספק על מנת שיסדיר את הענין מול רשות המכס במדינתו (אשר פסלה את התעודה) ואף ליזום הליך משפטי כנגד רשות המכס במדינת היצוא, הכל על מנת להביא לביטול הפסילה במדינת היצוא וכפועל יוצא מכך לביטול הדרישה לתשלום המס בישראל.

(ו) האם ניתן לטעון לתחולת סעיף 3 לחוק מסים עקיפים? 

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, קובע כי גם אם נוצר חסר בתשלום מס עקיף, לא יהא הנישום חב בתשלומו, אם הוכיח שלושה תנאים מצטברים: 

(1) החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה. 

(2) הנישום לא ידע, ובנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, על קיומו של החסר. 

(3) הנישום מכר את הטובין בתום לב, לפני דרישת תשלום החסר, במחיר שלא נכלל בו אותו חסר. 

את התנאי השלישי, קל מאד להוכיח במקרה שלנו, כי ברור שהיבואן ייבא את הטובין, שחרר אותם ללא תשלום מכס בהסתמך על תעודת העדפה שנראתה תקינה ומכר את הטובין במחיר שלא כלל את המכס שלא שילם בעת היבוא ושנדרש ממנו עתה, בדיעבד. 

אבל, כאמור, נדרש קיום כל התנאים במצטבר. 

בית המשפט העליון קבע, בפרשת מנהל המכס ומע"מ נ’ כספות 77 בע"מ (ע"א 580/85), בפרשת מנהל מס קניה נ’ כנפי מתכת בע"מ (ע"א 662/85) ובפרשת פוליבה נ’ מ"י (ע"א 9647/05) שסעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים, המדבר על מסירת ידיעה בלתי נכונה, קובע מבחן אובייקטיבי: האם הידיעה שנמסרה היתה אכן לא נכונה. ולא האם היבואן סבר כי היא נכונה. בפרשת שי מכר סחר (1996) בע"מ נ’ מ"י (שאוזכרה לעיל), ובערעור שהגיש היבואן לבית המשפט המחוזי-ונדחה (ע"א (חי) 859/05), נקבע כי מסירת תעודת מקור שנפסלה בדיעבד היא מסירת ידיעה בלתי נכונה, ולכן לא ניתן להשתמש בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים כדי לבקש ביטול החיוב במכס בדיעבד. 

בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 17.3.09 בפרשת טמפו תעשיות בירה בע"מ נ’ מ"י (ת.א. 7182/06) נקבע כי תעודת מקור שנפסלה בדיעבד, מהווה מסירת ידיעה לא נכונה ע"י היבואן. 

בית המשפט המליץ, בשולי פסק דינו, כי יבואנים יתנו תנאי בהסכם עם הספק הזר, לפיו יישא הספק הזר בנזק שייגרם ליבואן כתוצאה מפסילת תעודת המקור. והדברים ראויים גם כמשפט סיום לסקירה זו.

עו"ד חיה זינגר