החלת מגבלות אחריות על משלחים בינלאומיים

החלת מגבלות אחריות על משלחים בינלאומיים

האם חלות על המשלחים הבינלאומיים נורמות הגבלת האחריות החלות על המובילים בפועל, הימיים והאוויריים, מכוח האמנות הבינלאומיות?

כידוע, מחיל הדין הישראלי על המובילים בפועל נורמות של הגבלת אחריות, הן לעניין תקופת התיישנות מקוצרת והן לעניין תקרת גובה הפיצוי.

פקודת הובלת טובין בים מחילה על שטרי המטען המוצאים על ידי מובילים ימיים את תקנות האג וחוק ההובלה האווירית, תש"ם-1980, אימץ את האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, אמנת ורשה. שתי האמנות, כל אחת בתחומה, מגבילות את אחריות המובילים הימיים והאוויריים.

החלתן של אמנות אלו על המשלחים הבינלאומיים אינו ברור דיו.

מצד אחד, דחה בזמנו בית הדין לחוזים אחידים את עתירת חב’ טרנסכלל לאשר, כחוזה אחיד, את שטר המטען של FIATA, המחיל על המשלחים הבינלאומיים את נורמות הגבלת האחריות. מצד שני, קבע בית הדין, במסגרת אותו פסק דין, כי בהתייחס למשלח בינלאומי הפועל כמוביל חוזי, "קיים טעם בדרישה להשוות את מעמדו של המשלח הבינלאומי, בכל הנוגע לחובותיו החוזיות כלפי לקוחותיו בקשר להובלת המטען, למעמדם של המובילים בפועל. זאת, כדי למנוע מצב בו תוטל על המשלח אחריות לנזקים אשר נגרמים למטען הנמצא בחזקתו של המוביל בפועל, למרות שמניעתם של נזקים כאלו נתונה בידי המוביל בפועל ולא בידיו של המשלח, וחרף העובדה שהמוביל בפועל עצמו פטור מאחריות לנזקים אלו (בכפוף להוראות האמנות) ואין בידי המשלח לחזור אליו" עמדה זו אף היתה מקובלת על איגוד המשתמשים בהובלה ימית. כפועל יוצא, קבע בית הדין לחוזים אחידים כי "אין קיפוח בהחלת תנאי האמנות בשטרי המטען שמוציאה המבקשת (טרנסכלל) אשר מתייחסים להובלה לפי אותן אמנות". תוצאתו הסופית של פסק הדין- שמחד דחה את העתירה ומאידך קבע כי יש לה הצדקה עקרונית- הותירה ערפול באשר להחלתן של האמנות על המשלחים הבינלאומיים.

פסק דין שניתן לפני מספר ימים, על ידי בית משפט השלום בחיפה, בעקבות תביעה שהגישה יצואנית של עדשות אופטיות כנגד חב’ הבלדרות DHL, קובע כי "תובלה אווירית" עליה חלה אמנת ורשה, כוללת בחובה לא רק את המוביל בפועל אלא גם את המשלח הבינלאומי, כשהוא פועל כמוביל חוזי.

בית המשפט מסתמך על פסק דין טרנסכלל וממשיך וקובע כי פרשנותה התכליתית של אמנת ורשה מחייבת את המסקנה כי יש להחילה גם על המשלח הבינלאומי, כשהוא פועל כמוביל חוזי (להבדיל מפועלו כ"סוכן" של לקוחותיו, המתאם את ההתקשרות בינם לבין המובילים בפועל).

תכליתה של אמנת ורשה כפולה: תכלית אחת היא ליצור איזון בין הרצון להגן על התובלה האווירית הבינלאומית לבין הצורך לפצות נוסעים; תכלית נוספת היא לקבוע אחידות משפטית בהסדרים הבינלאומיים החלים על התובלה האווירית הבינלאומית.

תכלית כפולה זו מובילה למסקנה כי "המשלח הבינלאומי, בכובעו כמוביל, עוסק ב"תובלה אווירית" ועונה על מטרות האמנה. החלת האמנה על פעילותו זו, "מבטאת איזון בין המשלח הטיפוסי לשולח הטיפוסי, שהוא חברה מסחרית היודעת לבטח את סיכוניה ושולחת מטען של אלפי דולרים תמורת כמה מאות שקלים, כאשר פירוש שלפיו המשלח אינו עוסק בתובלה אווירת במקרה זה, יביא לתוצאה של הפרש ניכר בין אחריות המשלח לאחריות המוביל בפועל, הפרש שיש לתמחרו מראש ולבטחו, דבר שיעלה בהרבה את תעריפי השיגור".

באותו מקרה, נשוא פסק הדין, נתבעה DHL לפצות את יצואנית העדשות האופטיות בגין הנזקים שנגרמו עקב הגעת המטען ליעדו באיחור של מספר ימים. בית המשפט קובע כי DHL אחראית לאיחור שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבותה כלפי יצואנית העדשות. עם זאת, בהתאם לקביעתו בעניין החלת אמנת ורשה על המשלח הבינלאומי, מגביל בית המשפט את אחריותה של DHL לשיעור של 17 זכויות משיכה מיוחדות ל-1 ק"ג, דהיינו, לפי משקל המטען, לסך של 241 דולר ארה"ב בלבד.

במסגרת טיעוני התובעת, יצואנית העדשות האופטיות, ובניסיון לפרוץ את מגבלת האחריות, ניסתה התובעת להסתמך על סעיף 25 לאמנת ורשה שקבע כי אם הנזק נובע מהתנהגות רעה מדעת של המוביל, ממעשה או מחדל של המוביל, שנעשו בכוונה לגרום נזק או מתוך אי אכפתיות ובידיעה שקרוב לודאי שייגרם נזק, אין המוביל זכאי להסתמך על מגבלת האחריות. בית המשפט קובע כי הוכחה אמנם רשלנותה של DHL בטיפול במטען, אך "התנהגות רעה מדעת" מצריכה נטל גבוה יותר של הוכחה כי הנתבעת ידעה כי היא גורמת נזק בהתנהגותה ולמרות זאת החליטה לנהוג בדרך הרעה הזו. בנטל הכבד הזה לא הצליחה הנתבעת לעמוד ומגבלת האחריות נותרה בעינה.

למעשה, לא היה כלל צורך לדון בשאלה אם ניתן לייחס ל-DHL "התנהגות רעה מדעת" משום שעניין זה כבר אינו רלבנטי ככל שמדובר ב"מטען". במסגרת פרוטוקול מונטריאול הרביעי צומצם סעיף 25 לאמנת ורשה, כך שפריצת מגבלת האחריות כשמדובר ב"התנהגות רעה מדעת", יכול שתהיה רק בהתייחס ל"כבודה" ולא בהתייחס ל"מטען". מאז התיקון, כשמדובר בהובלת "מטען", שרירה וקיימת מגבלת האחריות אף אם היה מוכח כי מדובר בנזק מכוון או כזה שבוצע מתוך אי אכפתיות, בידיעה שקרוב לוודאי שייגרם נזק.

פסק הדין צועד צעד נוסף לקראת המסקנה המובהקת כי מכוח הדין ומכוח הבנה נכונה של תפקודם של המשלחים הבינלאומיים, יש להחיל את האמנות הבינלאומית החלות על המובילים בפועל גם על המשלחים הבינלאומיים הפועלים כמובילים חוזיים.

עו"ד שמואל גרוסמן

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים