החלטה חדשה: הנטל להוכיח שטובין מיובאים הם מזוייפים מוטל על בעל זכויות הקנין הרוחני, גם בהליך של תביעה להחזרת התפוס

החלטה חדשה: הנטל להוכיח שטובין מיובאים הם מזוייפים מוטל על בעל זכויות הקנין הרוחני, גם בהליך של תביעה להחזרת התפוס

כאשר מיובאים לישראל טובין אשר קיים חשד כי הם מפרים זכויות קניין רוחני, קיימת סמכות לרשות המכס, על פי סעיף 200א לפקודת המכס, לעכב את הטובין למשך שלושה ימי עבודה. בתקופה זו, על בעל זכויות הקנין הרוחני להחליט אם הטובין אכן מפרים את זכויותיו, לדעתו, ואם כן עליו להודיע זאת למכס, אשר יקבע את גובה הערבות הבנקאית שעל בעל זכויות הקנין הרוחני להפקיד כתנאי להמשך עיכוב הטובין. עוד קובע הסעיף הנ"ל, כי תוך 10 ימי עבודה חייב בעל זכויות הקנין הרוחני הטוען כי זכויותיו הופרו, להגיש לבית המשפט תביעה כנגד היבואן וכנגד רשות המכס, כנתבעת פורמאלית. לא פעל בעל זכויות הקנין הרוחני כאמור-ישוחררו הטובין.

מובן מאליו כי בתביעה שיגיש בעל זכויות הקנין הרוחני בהתאם לאמור לעיל, מוטל על בעל זכויות הקנין הרוחני, התובע, הנטל להוכיח כי הטובין מזוייפים. לא הרים את הנטל, או נותר ספק בלב בית המשפט, יפעל הדבר לטובת היבואן.

על מנת להקל על בעלי זכויות קניין רוחני, הוציאה רשות המכס, לפני מספר שנים, נוהל שנכלל במסגרת נוהל קנין רוחני, וכונה "נוהל משלוח קטן". על פי נוהל זה, רשאית רשות המכס לתפוס טובין החשודים כמזוייפים, בהסתמך על חוות דעת של בעל זכויות הקנין הרוחני ובכפוף להתחייבותו של בעל זכויות הקנין הרוחני להצטרף להליך, לצד המכס, אם יגיש היבואן תביעה להחזרת התפוס.

נוהל קנין רוחני היה נוהל בעייתי ביותר מבחינה חוקתית, מטעמים רבים. בראש וראשונה, משום שיצר אפליה בין יבואן שייבא משלוח גדול שנחשד בהפרת זכויות קניין רוחני, שאז נדרש בעל זכויות הקנין הרוחני להפקיד ערבות בנקאית ולהגיש תביעה לבית המשפט כנגד היבואן, לבין יבואן של משלוח קטן שנחשד בהפרת זכויות קניין רוחני, שאז לא נדרש בעל זכויות הקנין הרוחני להיות אקטיבי בהגנה על זכויותיו, לא נדרש להפקיד ערבות בנקאית ולא נדרש להגיש תביעה כנגד היבואן.

כשהפעיל המכס את "נוהל משלוח קטן" ותפס את הטובין, היה על היבואן להגיש תביעה להחזרת התפוס, על פי סעיף 192 לפקודת המכס, אחרת הטובין הוחרמו ע"י המכס.

בחודש יולי 2007 בוטל נוהל משלוח קטן ע"י המכס.

חברת טרגט פוינט ייבאה, בשנת 2006, משלוח קטן של חולצות פולו רלף לורן מסרילנקה. המכס החליט לתפוס את הטובין על פי נוהל משלוח קטן, שעדיין היה אז בתוקף. טרגט פוינט הגישה, באמצעות עו"ד חיה זינגר, תביעה להחזרת התפוס, כנגד המכס. בשלב זה, ביקשה פולו רלף לורן להצטרף להליך. בית משפט השלום ברחובות קבע כי הדיון יחולק לשני חלקים: בשלב הראשון, יידונו טענות היבואן כנגד המכס, לפיהן פעל המכס שלא כדין, הן בכך שפעל על פי נוהל משלוח קטן ולא על פי סעיף 200א לפקודת המכס והן באופן הפעלת סמכותו על פי נוהל משלוח קטן. בשלב השני, ורק אם ייקבע שהמכס נהג כשורה בהפעילו את נוהל משלוח קטן, יעבור הדיון לשלב הוכחת ההפרה ולשלב זה תצורף פולו. 

לגבי השלב הראשון, קבע בית המשפט כי המכס נהג כדין בהפעלת נוהל משלוח קטן ולפיכך צורפה פולו כנתבעת בתיק והמכס יצא מהתמונה והפך לנתבע פורמאלי בלבד. 

בשלב זה, טען היבואן כי יש להפוך את נטל הראיה ולקבוע כי למרות שנטל הראיה חל בדרך כלל על התובע ולמרות שפולו רלף לורן היא נתבעת ולא תובעת בתיק, הרי מאחר והיא טוענת כנגד היבואן כי הטובין מזוייפים, מוטל עליה הנטל להוכיח את טענתה ולפתוח בהבאת הראיות. 

בית משפט השלום ברחובות דחה את הטענה, בעיקר לנוכח האמור בסעיף 229 לפקודת המכס, על פיו בהליך לפי סעיף 192 חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשייה בטובין היתה כדין, תחול על התובע.

בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידינו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, התקבלה טענת היבואן ונקבע כי גם בהליך של תביעה להחזרת התפוס לפי סעיף 192 לפקודת המכס, לא חל האמור בסעיף 229 לפקודת המכס, המטיל את חובת הראיה על היבואן, במישור היחסים שבין היבואן לבין בעל זכויות הקניין הרוחני. גם בתביעה כזו, שהגיש היבואן, אין היבואן נדרש לשאת בנטל להוכיח כי הטובין שייבא אינם מזוייפים והנטל להוכיח כי הטובין מזוייפים רובץ על בעל זכויות הקנין הרוחני, גם בהיותו נתבע. בית המשפט המחוזי גם חייב את פולו רלף לורן לשלם הוצאות משפט ליבואן.

(רע"א 11169-02-09 בית המשפט המחוזי מרכז, השופט אברהם יעקב. ליבואן עו"ד חיה זינגר; לפולו רלף לורן עו"ד ע. שטייף וי. ופנר)

עו"ד חיה זינגר