האם למשלח הבינלאומי מוקנות ההגנות של המוביל הימי?

האם למשלח הבינלאומי מוקנות ההגנות של המוביל הימי?

ביום 6.11.08 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים שביטל את קביעת בית המשפט השלום לפיה, משלח בינלאומי שפעל כמוביל חוזי זכאי להגנות החלות על מוביל ימי בפועל על פי אמנת האג, לרבות תקופת התיישנות מקוצרת של שנה.

בית המשפט השלום דחה תביעה נגד משלח בינלאומי בגין נזק למטען לאחר שקבע כי המשלח הבינלאומי, שפעל כמוביל חוזי, נחשב "מוביל ימי" לצורך החלת הוראות פקודת הובלת טובין בים ובכלל זה, תקופת התיישנות מקוצרת של שנה.

בית המשפט השלום החיל את הוראות פקודת הובלת טובין בים על חברת השילוח גם בכובעה כאורזת המטען.

כאמור, בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את הקביעות של בית המשפט השלום וחייב את חברת השילוח הבינלאומי בפיצויים כלפי התובעת, ביחד ולחוד עם חברת הביטוח.

לדעתנו, טעה בית המשפט המחוזי טעה כשקבע כי המשלח הבינלאומי אינו נחשב "מוביל ימי" לצורך החלת ההגנות של המוביל הימי על פי פקודת הובלת טובין ובכלל זה, תקופת התיישנות מקוצרת של שנה. בתי המשפט בישראל כבר החילו בעבר את הגנות אמנת האג על משלחים בינלאומיים.

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לחוזים אחידים בעניין טרנסכלל (להלן: "פסק דין טרנסכלל") קבע בית המשפט, בין היתר, כי אין קיפוח בהחלת תנאי האמנות הבינלאומיות, החלות על הובלה ימית ואווירית, בשטרי המטען שמוציאים המשלחים אשר מתייחסים להובלה לפי אותן האמנות וכי יש להשוות את חובותיו החוזיות של המשלח הבינלאומי לאלו של המובילים בפועל ללא קשר לשאלה האם האמנות הבינלאומיות בהובלה ימית ואווירית חלות על המשלח הבינלאומי אם לאו.

בהקשר זה נאמר בפסק דין טרנסכלל: "בנסיבות המקרה שלפנינו, לא מצאנו צורך להכריע בשאלת תחולתן של האמנות הבינלאומיות, הרלוונטיות לפועלם של המובילים בפועל, על המשלח הבינלאומי בפועלו כמוביל חוזי. לדעתנו, ובכך אנו מקבלים בעקרון את עמדתה של המבקשת, בין אם אמנות אלה חלות על המשלח הבינלאומי ובין אם לאו, קיים טעם בדרישה להשוות את מעמדו של המשלח הבינלאומי, בכל הנוגע לחובותיו החוזיות כלפי לקוחותיו בקשר להובלת המטען, למעמדם של המובילים בפועל. זאת, כדי למנוע מצב בו תוטל על המשלח אחריות לנזקים אשר נגרמים למטען הנמצא באחזקתו של המוביל בפועל, למרות שמניעתם של נזקים כאלו נתונה בידי המוביל בפועל ולא בידיו של המשלח, וחרף העובדה שהמוביל בפועל עצמו פטור מאחריות לנזקים אלו (בכפוף להוראות האמנות) ואין בידי המשלח לחזור אליו. עמדה זו אף מקובלת על האיגוד (איגוד המשתמשים בהובלה ימית), אשר טוען כאמור שהאמנות החלות על מובילים בפועל חלות גם על המשלח בפועלו כמוביל. תוצאה זו אף אינה מקפחת את הלקוח, שכן מצבו לא היה משתפר אילו הוצא שטר המטען על ידי המוביל בפועל ולא על ידי המשלח. גם אז היו חלות על השטר הוראות האמנות, אשר פוטרות את המוביל בפועל (בגבולות מסוימים שנקבעו באמנות) מאחריות".

זאת ועוד, בפסק דין טרנסכלל, בית המשפט דחה את עמדת איגוד המשתמשים בהובלה ימית לפיה, העובדה שהמשלח מוגן כמוביל על פי האמנות (בהנחה שכך הוא המצב המשפטי), מייתרת את שטר המטען וקבע כי: "גם אם שטר המטען מיותר, במובן זה, שהוא אינו מקנה למשלח הגנות מעבר לאלו שמוקנות לו ממילא על פי האמנות, איננו רואים פסול בכך שהמשלח יכלול הוראות אלו בשטר המטען ובדרך זו יידע את לקוחותיו בדבר זכויותיהם או זכויותיו שלו מכוח האמנות. אפילו תאמר, כגישתו של האיגוד, ששטר המטען מיותר, עקרון חופש החוזים מקנה למבקשת זכות לכרות חוזה עם לקוחותיה, גם אם האיגוד רואה בכך חוזה מיותר".

בהקשר לפעילותו של המשלח כסוכן (Agent) קבע בית המשפט בפסק דין טרנסכלל כי: "נראה שהמצב המשפטי הנכון … הוא שעל המבקשת לא מוטלת, בפועלה כסוכנת, אחריות בגין פעולותיהם של המובילים בפועל".

עוד נאמר על ידי בית המשפט בפסק דין טרנסכלל כי משלח הפועל כסוכן של לקוחותיו (ולא כמוביל חוזי), מהווה שלוח של הלקוח. בהיווצר קשר שליחות בין הלקוח ובין המוביל בפועל, באמצעות שטר המטען, המשלח "יוצא מן התמונה" ואינו חב באופן אישי בגין נזקים הנגרמים למטען, אלא אם כן חרג מהרשאתו, או ביצע מעשה עוולה נזיקי המהווה בסיס לאחריותו האישית.

לאור פסיקת בית המשפט בפסק דין טרנסכלל המדיניות הרצויה היא להחיל את ההגנות של המוביל הימי על המשלח הבינלאומי הפועל כמוביל חוזי ולוקח על עצמו כלפי הלקוח את התחייבויות המוביל בפועל. לדעתנו, קביעה אחרת יוצרת מצב בעייתי שבו המשלח חשוף באופן מלא כלפי הלקוח בגין נזק למטען שנגרם, בעוד שאם יבקש המשלח להיפרע מהמוביל הימי לדוגמא, אשר גרם לנזק, יהא המוביל הימי מוגבל בחבותו כלפי המשלח על פי האמנה הבינלאומית החלה עליו.

שלילת השוויוניות הזו מקפחת דווקא את המשלח ולא את הלקוח שהרי אם היה הלקוח מתקשר ישירות עם המוביל הימי, היה ממילא כפוף להגבלת האחריות של המוביל על פי האמנה הבינלאומית המאושררת, ממש כפי שנהוג היה בעבר. המשלח שמוציא שטר מטען כלפי הלקוח משמש מבחינתו של הלקוח כמוביל המטען. מאידך, מבחינת המוביל בפועל משמש המשלח כשוגר המטען. במקרה כזה נמצא המשלח בין הפטיש לסדן כאשר אין לו יכולת שיפוי מהמוביל בפועל בסכום שיחויב כלפי הלקוח אם לא תוגבל אחריותו.

חוסר הוודאות באשר לאחריותו של המשלח הבינלאומי, שנגרם עקב פסיקה לא אחידה של בתי המשפט, אף פוגע ביכולתם של המשלחים הבינלאומיים לבטח את אחריותם המקצועית.

לא מיותר לציין כי השופט שנתן את פסק דין טרנסכלל ישב בהרכב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי המתואר לעיל. בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין על ידי בתי משפט השלום בארץ שדחו תביעות נגד משלחים בינלאומיים שהוגשו לאחר שחלפה שנה, לאמור, בתי המשפט החילו במקרים מסויימים את אמנת האג גם על משלחים בינלאומיים.

גם בעולם נהוג להגביל את אחריותם של משלחים בינלאומיים הפועלים כמובילים חוזיים בהתאם להגבלות האחריות של מובילים בפועל או בדומה להן, אם מכוח חקיקה, פסיקה או הסכם. לדעתנו זו המגמה הנכונה ופסק הדין של בית המשפט המחוזי עומד בניגוד לה.

ע"א (ירושלים) 2239/08 הפניקס נ´ הלן כץ ואח´ – את המערערת (חברת הביטוח) ייצג עו"ד אילן אורלי, את התובעת ייצג עו"ד ד. זיידמן ואת חברת השילוח ייצג עו"ד מ. ברגמן.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים