בית המשפט: מסוף מטענים זכאי להגנות אמנת וורשה בהיותו סוכן חברת התעופה

בית המשפט: מסוף מטענים זכאי להגנות אמנת וורשה בהיותו סוכן חברת התעופה

לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב שדן, בין היתר, בשאלת האחריות של חברת שילוח ששימשה כמוביל אווירי להובלת משלוח של רכיבים אלקטרוניים לישראל, חברת בלדרות מקומית ששימשה כסוכן של חברת השילוח וטיפלה במשלוח ושל מסוף מטענים ממ"ן בו אוחסן המשלוח עם הגעתו ארצה. 

המשלוח נגנב ממסוף ממ"ן על ידי עובד של חברת הבלדרות. 

בית המשפט קבע כי האחריות, הן של חברת השילוח שהובילה את המשלוח, הן של חברת הבלדרות שטיפלה במשלוח והן של מסוף ממ"ן בו אוחסן המשלוח, מוגבלת בהתאם למגבלות האחריות החלות על מוביל אווירי על פי אמנת וורשה. 

באשר להגבלת האחריות של חברת השילוח שהובילה את המשלוח ושל חברת הבלדרות ששימשה כסוכן מטעם חברת השילוח שטיפל במשלוח- אנו סבורים כי החלטת בית המשפט נכונה והיא ממשיכה את המגמה הקיימת בפסיקה, לפיה, רואים במשלח בינלאומי הפועל כמוביל חוזי כמי שזכאי להגנות החלות על מוביל אווירי לפי אמנת וורשה. 

באשר למסוף ממ"ן – לעניות דעתנו, החלטת בית המשפט להגביל את אחריותו של מסוף ממ"ן לפי אמנת וורשה שגויה ועומדת בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון. 

בית המשפט קבע כי: "ממן הינה חוליה מרכזית וחשובה בתהליך ההובלה האווירית. כל המטענים מועברים עם פריקתם למחסן העיכובים של ממן, שם הם עוברים תהליך קליטה על ידי חברות הבלדרות. המטענים מעוכבים במחסני ממן עד לשחרורם על ידי המכס…. פעילותה של ממן מהווה מתן שירותים חיוניים למוביל האווירי, אשר תורמים לקידום התובלה האווירית". 

בית המשפט מצטט בפסק הדין החלטה קודמת של בית המשפט השלום בת.א. 182939/02 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ’ ליאוניד אורמן (להלן: "החלטה הקודמת") בה נקבע, כי מסוף ממ"ן, בתפקידו כמפעיל מסוף המטענים, מהווה חוליה הכרחית בתהליך ביצוע חוזה התובלה, ולכן הוא בגדר סוכן של המוביל האווירי. 

כאמור, אנו סבורים כי החלטת בית המשפט שגויה, בין היתר, מהטעמים הבאים: ראשית, למיטב הבנתנו, מסוף ממ"ן לא טען במקרה המדובר שהוא זכאי להגנות אמנת וורשה בהיותו סוכן של המוביל האווירי. שנית, למיטב ידיעתנו, ההחלטה הקודמת עליו מתבסס בית המשפט בפסק הדין, בוטלה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. שלישית, פסק הדין של בית המשפט עומד בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 535/84 ממ"ן מסופי מטען וניטול בע"מ נ’ פיליפ גייבל רייט. כידוע, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת ערכאות שיפוטיות נמוכות יותר וסביר להניח כי אם פסק הדין בעניין פיליפ גייבל היה מונח בפני בית המשפט, לא מן הנמנע כי התוצאה הייתה אחרת. בפסק דין בעניין פיליפ גייבל בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי בת.א. 288/81 וקבע כי ממ"ן אינה מהווה סוכן של המוביל האווירי ואיננה זכאית להגנות של אמנת וורשה. בית המשפט העליון אמר בהקשר זה כי די בכך כי אין למוביל האווירי כל אלטרנטיבה אלא להיזקק לשירותי ממ"ן וכי שירותים אלו של ממ"ן נכפו על המוביל האווירי, כדי לשלול את טענת ממ"ן כי היא זכאית להגנות אמנת וורשה בהיותה סוכן של המוביל האווירי. 

בית המשפט המחוזי קבע בעניין פיליפ גייבל כי במסגרת הזכויות שיש לממ"ן לטפל במטענים בהובלה אווירית, פועלת ממ"ן מכוח עצמה ולמטרות המוגדרות שלשמן נוצרה והן: אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול והטענה של מטענים, טעינה ופריקה של מטענים וכו’. פעילות זו אינה פעילות המבוצעת על ידי ממ"ן כסוכן או כשלוח של המוביל האווירי ואין ממ"ן יכולה לחסות בצל ההגנות הנתונות למוביל האווירי. המסקנה אליה מגיע בית המשפט המחוזי בעניין פיליפ גייבל (מסקנה שאושרה על ידי בית המשפט העליון) היא כי ממ"ן אחראית על הנזק שגרמה ברשלנותה לפי עוולת הרשלנות ודיני השומרים ואינה נהנית ממגבלת האחריות הנתונה למוביל האווירי.

פרטי פסק הדין: ת.א. 19308/01 תגה רכיבים אלקטרוניים והפניקס חבקה לביטוח (ע"י עו"ד יואב שפיגלר) נ’ DHL Worldwide Express, DHL International UK (שתיהן ע"י עו"ד אהרון קאופמן), ממ"ן מסופי מטען וניטול בע"מ (ע"י עו"ד משה לשם) ואלון גל (ע"י עו"ד לאון אביגדורי).

עו"ד רועי גלעד