אחריות המשלח הבינלאומי- עקרונות הטלת האחריות ודרכי הקטנת הסיכון

אחריות המשלח הבינלאומי- עקרונות הטלת האחריות ודרכי הקטנת הסיכון

הקדמה

מהם גבולות אחריותו של המשלח הבינלאומי?

מהי החשיפה ומהם הסיכונים שהוא נוטל על עצמו בעת טיפולו בשילוחו של מטען, ביבוא או ביצוא?

כיצד ניתן לצמצם ולהקטין סיכונים אלו?

במאמר זה ננסה להתוות את עקרונות הטלת האחריות על המשלח הבינלאומי, בעקבות פסקי דין רבים, שתוצאותיהם שונות זה מזה אך העקרונות העולים מהם אחידים. בהמשך, על סמך הצגת עקרונות הטלת האחריות, ננסה להציע דרכים ופעולות שניתן לנקוט בהן לצמצום והקטנת הסיכונים.

עקרונות הטלת האחריות על המשלח הבינלאומי

אי הגעתו של מטען, הגעתו באיחור או כשהוא ניזוק, גוררת, בדרך כלל, תביעה משפטית כנגד גורמי השרשרת הלוגיסטית והמשלח הבינלאומי בתוכם.

פסקי הדין הרבים שניתנו בתביעות אלו כנגד משלחים בינלאומיים אינם אחידים בתוצאותיהם, יש המטילים אחריות משפטית על המשלח הבינלאומי, יש הפוטרים אותו מכל אחריות ויש המטילים עליו אחריות חלקית. מניתוח פסקי הדין נראה כי על אף התוצאות הסותרות ניתן לקבוע עקרון מנחה כללי:

אחריותו של המשלח הבינלאומי נגזרת מתוכנן של ההתחייבויות שקיבל על עצמו , בכל מקרה ומקרה, ומאופן קיומן (או אי קיומן) של התחייבויות אלו על ידו.

כפועל יוצא, משלח בינלאומי שקיבל על עצמו כלפי הלקוח אחריות מרחיקת לכת, בלתי מסוייגת, בעניין מועד הגעתו של מטען ארצה או מועד מסירתו ליעדו בחו"ל, נושא באחריות לקיום התחייבותו. לעומתו, משלח בינלאומי שקיבל על עצמו לבצע רק את פעולות ההזמנה והתיאום עם גורמי ההובלה, תוך שהוא נמנע מליטול על עצמו התחייבות עצמאית להוביל את המטען, נושא באחריות להזמנה ולתיאום בלבד, ואם ביצע את ההזמנה והתיאום לפי אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, לא ניתן להטיל עליו את האחריות לכשלי הגעתו של המטען ליעדו במועד המתוכנן.

התחייבויות המשלח הבינלאומי כאמור, יכול שתינתנה בכל דרך שהיא- בכתב, באמצעות הוצאת שטר מטען, כתב התחייבות, הצעת מחיר וכיוצא באלה- או בע"פ.

נדגים עקרונות אלו באמצעות שורה של פסקי דין:

בתביעה שהגישה יצרנית ויצואנית של יריעות פלסטיק שנשלחו לגרמניה והושחתו, בחלקם, עקב השארתם חשופים לגשם, נדרש בית המשפט לשאלת אחריותה של חברת השילוח הבינלאומי לנזק הנטען. חברת השילוח טענה, בין היתר, כי בתוקף תפקידה כמשלח בינלאומי, אין לה ולא יכולה להיות לה שליטה בפועל על המטען. בית המשפט לא סתר טיעון עובדתי זה אך הוסיף וקבע כי "במישור החוזי נטלה על עצמה (חברת השילוח) כלפי (הלקוח) אחריות שאינה מותנית בשליטה בפועל במטען". שטר המטען שהוציאה קבע כי היא מקבלת על עצמה לבצע או לדאוג לביצוע הובלת המטען ממקום המוצא ליעד המתוכנן. זאת ועוד, במסגרת אותו שטר מטען קיבלה על עצמה חברת השילוח את האחריות לכל מעשה או מחדל של כל אדם שבשירותיו ייעשה שימוש לצורך ביצוע החוזה. חברת השילוח התחייבה מפורשות לאחריות לכל הפסד או נזק לטובין, אשר ייגרמו עד למסירתם. בית המשפט מדגיש התחייבויות מפורשות אלו, על פיהן "חרף העדר שליטה בטובין, לתקופת "המסע",(חברת השילוח) נוטלת את הטובין תחת אחריותה המלאה". על יסוד התחייבויות חברת השילוח הבינלאומי דוחה בית המשפט את טענות הפטור שלה וקובע כי אין לפרש את הפטור שבשטר המטען "כמכוון למעשים או מחדלים של מי שבשירותיו נעשה שימוש לשם ביצוע חוזה השילוח. על מעשים ומחדלים כאלה, נטלה הנתבעת 1(חברת השילוח) אחריות, והם שגרמו לנזק במקרה הזה." פסק הדין ותוצאתו, המחייבת את חברת השילוח הבינלאומי באחריות לנזקי המטען, אינו מתבסס על רשלנות חברת השילוח- שאכן לא שלטה במטען בעת שהושאר ל"חסדי שמיים" כלשון בית המשפט- אלא על התחייבותה המפורשת לאחריות למטען, לכל נזק שייגרם ולמעשה או מחדל של כל מי שבשירותיו ייעשה שימוש לצורך ביצוע שילוחו והובלתו של המטען עד ליעדו. ניתן להניח שתוצאת פסק הדין הייתה שונה לחלוטין אילו לא ניתנו על ידי חברת השילוח אותן התחייבויות מרחיקות לכת.

בעניין אחר, נדון שילוחם של מוצרי ביגוד מסין. היבואן נזקק, בין היתר, לשירותי שילוח בינלאומי, פנה לחברת שילוח בינלאומי והדגיש בפניה כי הטובין, ביגוד המיועד לחורף הקרוב, צריכים להגיע לארץ בתוך 23 ימים ממועד הטענתם. היבואן קיבל מחברת השילוח הצעת מחיר בו צויין כי "זמן ההפלגה מנמל קסיאמן בסין: כ-21 יום". בסופם של דברים, הגיעו הטובין באיחור רב והיבואן תבע את חברה השילוח בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב האיחור. בדומה למקרה הקודם, טענה חברת השילוח "כי לא נתנה כל התחייבות שהמטען יגיע ארצה במועד מסוים. לטענתה, אין היא מתחייבת אף פעם, וגם אינה יכולה להתחייב, על מועד הגעה מדויק, הואיל והדבר תלוי בחברת הספנות. הנתבעת גורסת כי אין היא עוסקת בפועל בהובלת מטענים, אלא רק בתיאום פרטי ההובלה. אין לנתבעת אוניות משלה, אין לה שליטה על חברות הספנות, או על מועדי הפלגה ומועדי הגעה ליעד". טענות חברת השילוח נתמכו בחוות דעת של מומחה במיגזר השילוח הבינלאומי. גם במקרה זה, נדרש בית המשפט למהותן ותוכנן של התחייבויות חברת השילוח והוא קובע בעניין זה: "לטעמי, הצעת המחיר שהנתבעת (חברת השילוח) הוציאה מהווה התחייבות של הנתבעת בענין מועד הגעת המטען ארצה." ראוי להדגיש את המשך דבריו של בית המשפט בהקשר זה: "השאלה איננה האם הנתבעת יכולה או איננה יכולה להתחייב על כך. השאלה גם איננה האם הדבר בשליטתה או לא. השאלה היא האם הנתבעת התחייבה על כך במקרה המסויים הזה. במקרה שבפניי, נאמר בהצעת המחיר: זמן הפלגה כ-21 יום". האות "כ" אין פירושה שאין כל התחייבות. פירושה הוא, שעשויה להיות סטיה, בגבולות סבירים, מהזמן הנקוב. אולם סטיה בלתי סבירה מהווה הפרה… יצוין כי הנתבעת יכולה הייתה לסייג את אחריותה או לציין "ברחל בתך הקטנה" כי אין היא מציגה כל מצג ואינה מתחייבת כל התחייבות באשר למועד הגעת המטען לישראל… אך אין בהצעת המחיר במקרה דנן כל סייג שכזה". במילים אחרות, חברת השילוח הבינלאומי אחראית להתחייבויות החוזיות שניתנו על ידה, בין אם היו אלו התחייבויות סבירות המתייחסות לפעילותה של חברת השילוח ושחברת השילוח יכולה לעמוד מאחוריהן, ובין אם היו אלו התחייבויות במסגרתן למעשה קיבלה על עצמה חברת השילוח, אחריות ללא סייג, לפעילות גורמי ההובלה. בהמשך, בוחן בית המשפט גם את התנהלותה של חברת השילוח בפועלה כמשלח ולא כמוביל, לאמור, כמתאמת בין הגורמים השונים (שולח המטען, המוביל וכו´). בתוקף תפקידה זה אין חברת השילוח נושאת באחריות לנזק הנגרם במהלך ההובלה או למעשיו ומחדליו של המוביל, אולם היא אחראית בנזיקין למעשים או למחדלים שלה עצמה, על בסיס של אשם. בית המשפט מגיע למסקנה כי גם על הבסיס הזה, ולא רק על בסיס ההתחייבות החוזית, אחראית חברת השילוח לנזקי היבואן היות והדאגה לכך שהמטען יגיע ויועמס על האוניה בזמן, היא חובתו ואחריותו של המשלח הבינלאומי. מחדלה של חברת השילוח שלא דאגה לכך שהמטען יועמס על האוניה המפליגה במועד המוסכם, היה אחד הגורמים לאיחור הרב בהגעת המטען ארצה. (יצויין כי באותו פסק דין, על אף הטלת האחריות העקרונית על חברת השילוח, נדחתה למעשה תביעת היבואן היות ולא הוכח על ידו כי נגרם לו נזק כספי).

בתביעה אחרת, של אותה חברת שילוח בינלאומי, הגיעה בית המשפט לתוצאה הפוכה הפוטרת את חברות השילוח מכל אחריות. באותו מקרה, קיבל בית המשפט את טענות חברות השילוח כי "הינן משלח ולא מוביל, המעניקות שירות של תיאום השירותים השונים ובין היתר ההובלה וכי זה המצג שהוצג לתובעת. ויודגש, בשום שלב לא קיבלו נתבעות 1 ו-2 (חברות השילוח) אחריות על אובדן או נזק למטען…" קביעת בית המשפט באותו מקרה כי חברות השילוח "אינן עוסקות במתן שירותי ההובלות, ופעולתן מתמצית בתיאום ההובלות השונות, מציאת מובילים ושחרור מטענים", התבססה, בין היתר, גם על העובדה כי באותו מקרה לא הוציאו חברות השילוח שטר מטען להובלה.

בפסק דין שניתן לפני מספר חודשים נדון עניינו של יבואן שהתקשר עם משלח בינלאומי לביצוע משלוח של מקררי יין מקנדה לישראל. המשלוח אמור היה לצאת בהפלגה ישירה מקנדה לישראל. עקב תקלה באוניה שהייתה מיועדת להוביל את המשלוח לישראל, ניתב המשלח הקנדי את המשלוח לאוניה חליפית, המפליגה לנמל המבורג בגרמניה ולא ישירות לישראל. בעת אחסונו של המטען בנמל המבורג, במסגרת הליך השטעון, ארעה שריפה וחלק ניכר מן המשלוח אבד. רק לאחר הגעתה ארצה של האוניה שיצאה מנמל המבורג לישראל, התברר כי משלוח המקררים לא הגיע ונשרף עוד בטרם הטענת האוניה בנמל המברג.

היבואן תבע את המשלח הבינלאומי בעילת רשלנות בנזיקין, בהתייחס לטיפולו במשלוח, העברת המשלוח מהפלגה ישירה להפלגה דרך גרמניה, הימנעות מהובלת המשלוח באוויר או כמטען יחיד במכולה ובעניין העברת דיווחים בלתי נכונים ליבואן. היבואן העריך את נזקיו בסך של 336,566 ₪.

בית המשפט דחה את התביעה כנגד המשלח הבינלאומי כשהוא מסתמך, כמרכיב מרכזי בפסק הדין, על חוות דעתו כמומחה ועל עדותו המקצועית של מנכ"ל ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, ברי פינטוב, אשר העיד לטובת המשלח הבינלאומי בעניין התנהלותו המקצועית התקינה באותו מקרה.

בית המשפט מצטט חלק מחוות הדעת בפסק הדין: "הנתבעת (המשלח הבינלאומי) פעלה במקרה הנדון לפי כל אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, והעבירה את ההזמנה למשלחת בינלאומית בקנדה אשר דאגה לכל הפעולות הנדרשות לצורך הובלת המשלוח, לרבות תיאום מול חברות הספנות, הסדרת שחרור ממכס יצוא וכד´, הכל על פי בקשת התובעת ובידיעתה. מן הראוי בנקודה זו לציין כי לנתבעת בהיותה משלחת בינלאומית ואינה בעלת אונייה, אין ולא יכולה להיות כל שליטה על השרשרת הלוגיסטית ממועד מסירת המטען לחברת הספנות ולכן עלולות לעיתים להיווצר בעיות באותם ממשקים לוגיסטיים, כמו: נמלים, מסופים עורפיים, מכס, חברות ספנות וכדומה. לחברת השילוח הבינלאומית אין ולא יכולה להיות כל שליטה ישירה או עקיפה בפעולות שלהלן: העמסת המטענים לסיפון האונייה; מועדי ההפלגה הנקבעים על ידי חברות הספנות על פי ובכפוף לאילוצים פנימיים וחיצוניים אשר לחברות השילוח אין כל שליטה עליהם; תקלות שהן בבחינת כוח עליון הגורמות לביטול הפלגות ואף לדחייתן. תקלות המונעות הפלגות מתרחשות לעיתים ומונעות עמידה בלוח הפלגות קבוע מראש; השגחה ושמירה על המטען בהיותו בנמלים, במסופים העורפיים ועל סיפון האונייה; על מועדי פריקת המטענים. הנחת העבודה היא שמחסנים אלו הינם בפיקוח רשות המכס של המדינה בה נמצא המטען ולכן חזקה על רשות המכס שתנקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירת המטענים. עם זאת מתרחשים לעיתים אירועים חריגים של התנגשות בלב ים, שריפות במחסנים, הצפות וכד´ אשר למשלח הבינלאומי אין ולא יכולה להיות כל שליטה עליהם"

נראה כי תוצאת פסק הדין הייתה שונה אלו ניתנה על ידי חברת השילוח התחייבות עצמאית, מוחלטת, להגעת מטען מקררי היין ארצה במועד מוגדר, כפי שנעשה בפסקי הדין בעניין שילוחם של מוצרי הביגוד מסין ובעניין יריעות הפלסטיק. בהיעדר התחייבות כזו, נבחנה התנהגות המשלח הבינלאומי על פי אמות מידה סבירות הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי. בבחינה זו עמד המשלח הבינלאומי ועל יסוד חוות הדעת המקצועית, קבע בית המשפט כי התנהלותו הייתה מקצועית ותקינה ותאמה את הנורמות המקצועיות המקובלות. כל זה לא היה מסייע בידו אלו הוציא תחת ידו התחייבות מוחלטת להגעת המטען ארצה במועד המתוכנן.

בפסק דין הדן במשלוח של רכיבי מחשב שיובא ארצה ואבד למוביל היבשתי עוד בהיותו בהולנד, דחה בית המשפט את התביעה כנגד המשלח הבינלאומי, כשגם במקרה זה מתבסס פסק הדין על תוכנה של ההתחייבות שנטל על עצמו המשלח הבינלאומי. משהוכח כי "הנתבעת (חברת השילוח) לא נטלה על עצמה כל התחייבות להוביל את המטען ארצה, אלא נטלה על עצמה התחייבות לתאם עם מובילים אשר יובילו את המטען ארצה", והתחייבות זו ביצעה ללא דופי, נדחתה התביעה נגדה.

בפסק דין שניתן לאחרונה, נדחתה תביעה שהוגשה כנגד חברת שילוח בינלאומי בגין אובדן מוחלט של 55,000 בקבוקי יין שקפאו בעודם ממתינים על רציפי הנמל באודסה לקראת הטענתם על אוניה שאיחרה לבוא. גם תביעה זו הוכרעה על יסוד הקשר החוזי שבין הצדדים ובמקרה זה, היעדר הקשר החוזי בין היבואן לחברת השילוח. על יסוד הראיות והמסמכים שהציגו הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא התקיים קשר חוזי בין היבואן לבין חברת השילוח הישראלית בעניין הסדרת הובלת המטען וכי חברת שילוח בינלאומי אחרת, אוקראינית, שחברת השילוח הישראלית הפנתה את היבואן אליה, היא זו שקיבלה על עצמה את הטיפול במטען ובהסדרת הובלתו לישראל.

סיכום העקרונות שפורטו לעיל ניתן במסגרת פסק דין, מחודש דצמבר האחרון, בתביעת חברת שילוח בינלאומי כנגד היבואן בגין שרותי עמילות מכס שלא שולם עבורם. אחת הטענות שהעלה היבואן היא זכותו לקזז את חובו עקב נזקים שגרמה לו חברת השילוח כתוצאה מעיכובים בשיגור הסחורה. בית המשפט דוחה את טענת הקיזוז, גם הפעם על יסוד מהות ההתקשרות שבין הצדדים כשעל מהות זו לומד בית המשפט מכרטיס הלקוח כפי שנוהל אצל חברת השילוח.

" השאלה העומדת על הפרק היא אם התובעת (חברת השילוח) אחראית לנזק שנגרם. בעניין זה יש לבחון את מהות ההתקשרות שבין הצדדים, ואת טיב ההתחייבות שנטלה התובעת על עצמה בכל הקשור לשירות שסיפקה לנתבעת 1 (היבואן). בעניין זה יש לסמוך כמקור עיקרי על כרטיס הלקוח אשר מתאר את אופי העבודה של התובעת… בכרטיס הלקוח נרשם כי הנתבעת מייפה את כוחה של התובעת לפעול בשמה בפני רשויות שונות… מדובר ביפוי כוחה של התובעת לעשות בשם הנתבעת את כל אשר דרוש מול הרשויות הרלוונטיות ע"מ לשחרר סחורה שמצויה בשינוע (יבוא או יצוא). התובעת לפי הסכם העבודה לא לקחה על עצמה אחריות למעשים או למחדלים של אחת הרשויות המאוזכרות בהסכם, ואשר כלפיהן היא פועלת בשם הנתבעת. יש טעם בטענת הנתבעים אשר לפיה התובעת מצויה במצב נוח יותר למנוע את התקלה שארעה (אי העלאת מטען על המטוס). התובעת היא גוף כלכלי גדול יחסית, ומטפלת בענייניהם של סוחרים רבים. על כן היא מצויה בקשר ישיר ושוטף עם חב´ התעופה, יש לה ניסיון רב יותר בשיגור משלוחים , מסוגלת לבחור מוביל מועדף, וכן "ללחוץ" למניעת תקלות ועיכובים. ואולם, השאלה היא אם אמנם לקחה התובעת על עצמה את האחריות של מוביל כלפי לקוחה. אין בפני כל ראיה שעשתה כן". בהקשר זה מאזכר בית המשפט את דברי מנהל חברת השילוח כי הרווח הנותר בידי חברת השילוח בגין שירותי השילוח הבינלאומי אינו מצדיק נטילת אחריות לנזקים תוצאתיים עקב עיכובים בשיגור המטען.

המסקנות:

המסקנה המרכזית העולה משורת פסקי הדין היא כי יש ליתן משקל מכריע להתחייבויות החוזיות של חברת השילוח הבינלאומי כלפי לקוחותיה. אותן חברות שילוח שקיבלו על עצמן התחייבויות הדומות לאלו של מוביל בפועל, או כל התחייבות בלתי מסוייגת בעניין מועד הגעתו של מטען ארצה או מועד מסירתו ליעדו בחו"ל, ישאו בתוצאות התחייבויות אלו.

לעומתן,חברת שילוח בינלאומי שקיבלו על עצמן לבצע רק את פעולות ההזמנה והתיאום עם גורמי ההובלה, תוך שהן נמנעות מליטול על עצמן התחייבות עצמאית להוביל את המטען, תישאנה באחריות להזמנה ולתיאום בלבד, ואם ביצעו את ההזמנה והתיאום לפי אמות מידה סבירות, הנהוגות במגזר השילוח הבינלאומי, לא ניתן יהיה להטיל עליהן את האחריות לכשלי הגעתו של המטען ליעדו במועד שתוכנן.

יודגש, התחייבויות המשלח הבינלאומי כאמור, יכול שתינתנה בכל דרך שהיא, בכתב, באמצעות הוצאת שטר מטען, כתב התחייבות, הצעת מחיר וכיוצא באלה, או בע"פ.

נראה כי יש בפסיקת בתי המשפט משום טשטוש מסויים של ההבחנה "המסורתית" בין המשלח הבינלאומי הפועל ב"כובע" של סוכן ומשמש כשלוחו של בעל המטען לצורך תיאומי ההובלה, לבין המשלח הבינלאומי הפועל כקבלן עצמאי ומקבל על עצמו התחייבויות של מוביל. לצורך בחינת אחריותו של המשלח הבינלאומי, בתי המשפט אינם בהכרח מקטלגים את המשלח לאחת משתי הקטגוריות אלא בוחנים, בנסיבות כל מקרה ומקרה, את מהותו ותוכנו של הקשר החוזי בין המשלח לבין הלקוח ואת אופי ההתחייבויות שקיבל על עצמו המשלח כלפי לקוחו. גם משלח בינלאומי שלא הוציא שטר מטען אך התחייב כלפי לקוחו, בע"פ או בכתב (בהסכם, בהצעת מחיר, בחילופי מיילים וכיוצא באלה) למועד הגעתו של מטען ליעדו, ישא באחריות על פי ההתחייבות שנטל על עצמו.

איך נערכים

פסיקת בתי המשפט מחייבת את חברות השילוח הבינלאומי להיערך בשני מישורים עיקריים:

מול הלקוחות

משלח בינלאומי, שאינו מוציא שטר מטען, חייב להגדיר את מהות ההתקשרות עם הלקוח ואת היקף אחריותו, תוך קביעה ברורה של ההסתייגויות לאחריות. במסגרת זו יש לקבוע, בין היתר, כי ביצוע ההובלה בפועל , לרבות, הטענת המטען, הוא בידי חברת הספנות/התעופה וחברת השילוח אינה אחראית לפעילותן או לשינויים התלויים בהם ובגורמים לוגיסטיים נוספים, כולל שינויים במועדי ההטענה, ההפלגה/טיסה, מסלול ההובלה או מועד ההגעה. המועדים הנמסרים הם מועדים מוערכים המתבססים על מידע שנתקבל מחברת הספנות/תעופה ויתכן ויחולו בהם שינויים שאינם תלויים בחברת השילוח הבינלאומי.

משלח בינלאומי, המוציא שטר מטען, מתחייב להוביל את המטען ולמוסרו כשהוא במצב שלם ותקין. עם זאת, בפסק דין שניתן בעניין טרנסכלל בבית הדין לחוזים אחידים נקבע כי מן הראוי להחיל על המשלח הבינלאומי את תנאי האמנות הבינלאומיות החלות על המוביל הימי והאווירי, אם הוחלו תנאים אלו בשטר המטען שהוציא המשלח הבינלאומי. במסגרת זו ייהנה המשלח הבינלאומי מן ההגנות והפטורים המוקנים על פי האמנות למובילים בפועל על פי שטרי המטען שהם מוציאים: מגבלת אחריות, תקופת התיישנות מקוצרת, חובת מתן הודעה במועד על קרות הנזק וכו´.

אחת הטענות הנפוצות כנגד המשלח הבינלאומי בקרות נזק למטען, מתייחסת לאי הסדרתו של ביטוח ראוי להובלת המטען. בכמה תביעות כנגד משלחים הטענה העיקרית שהועלתה נגדם הייתה כי התרשלו באי הסדרת ביטוח למטען. סלע המחלוקת היה האם קיבל על עצמו המשלח הבינלאומי כלפי הלקוח את הסדרתו של ביטוח המטען. על מנת לחסוך התדיינות מיותרת זו, על המשלח לדאוג לכך שיובהר ללקוח, בכתב, מי הוא המטפל בביטוח המטען, האם מוטלת מטלה זו על המשלח הבינלאומי או על הלקוח. אם מחליט הלקוח, מכל סיבה שהיא, שלא לבטח את המטען, זו החלטתו הלגיטימית אך יש לוודא ולתעד החלטה זו אצל המשלח. אין צורך לומר כי הסדרת ביטוח המטען עבור הלקוח איננה תחליף להסדרת ביטוח אחריות מקצועית של המשלח הבינלאומי.

במספר פסקי דין, הטענה העיקרית שנטענה כנגד המשלח הבינלאומי התייחסה לתקשורת לקויה בינו לבין הלקוח: הימנעות מדיווחים עדכניים ללקוח על תקלה או עיכוב צפוי בהגעת המטען, על נזק שארע למטען במהלך ההובלה, על שינוי בלתי צפוי בלוחות הזמנים או בנתיב ההובלה וכיוצא באלה. נטען כי אילו דיווח המשלח ללקוח, בזמן אמיתי, על השינוי או התקלה שקרו, היו ניתנות לו הוראות מן הלקוח שהיה בהן כדי להקטין את הנזק, כגון, שילוח המטען בהובלה אווירית במקום בהובלה ימית. ניתן למנוע טענות מן הסוג הזה באמצעות הקפדה על דיווחים מיידיים ללקוח בכל אירוע חריג הקשור בשילוח המטען, מיד כשנודע על כך למשלח הבינלאומי. באמצעות דיווחים אלו יתאפשר למשלח הבינלאומי לקיים התייעצות עם הלקוח מהם הצעדים שיש לנקוט בהם לאור האירוע החריג ולקבל הוראות מן הלקוח.

מול קבלני המשנה

יש להקפיד על בחירת קבלני משנה (מובילים בפועל, גורמי אחסנה וכו´) ראויים. רצוי, אם ניתן, לקבל את אישורו של הלקוח לקבלן המשנה על מנת למנוע טענות מצד הלקוח על העסקת קבלני משנה בלתי ראויים. כמו כן, עדיף לערוך הסדר שיפוי כתוב עם קבלני המשנה למקרה של תביעת נזק שנגרם במסגרת פעילות קבלן המשנה.

עו"ד שמואל גרוסמן ועו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים.