אחריות המוביל הימי למכולה שסופקה על ידו

אחריות המוביל הימי למכולה שסופקה על ידו

ביום 30.8.09 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בחיפה (ת.א. 7240-05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נגד צים שירותי ספנות משולבים בע"מ) המחייב את צים לפצות את הפניקס בגין נזק שנגרם למטען קפוא של דגים שנשלח מקניה לישראל במכולת קירור. בית המשפט קבע כי צים, כמוביל ימי, אחראית על פי דין לתקינות מכולת הקירור שסופקה על ידה בהיותה של המכולה חלק מכלי השייט עצמו.

המטען הומכל בשבע מכולות קירור שנמסרו על ידי צים והוטענו על האנייה לשם הובלתן ארצה לפי שטר מטען של צים. המטען היה אמור להישלח בטמפרטורה של 18- מעלות צלזיוס. עם פתיחת המכולות התגלה כי הטמפרטורה לא נשמרה באחת מהמכולות ומשרד הבריאות הורה על השמדת המטען. הפניקס פיצתה את הספק והגישה תביעת שיבוב נגד צים.

השמאי מטעם הפניקס קבע כי הטמפרטורה הנדרשת לא נשמרה באחת מהמכולות מאחר ובאותה מכולה היה חסר מדף קירור שמעביר אוויר ברצפת המכולה. לא הייתה מחלוקת כי העדר מדף הקירור במכולה הוא הגורם לנזק. השאלה שעמדה על הפרק היא האם צים סיפקה מכולת קירור עם מדף קירור או ללא מדף קירור.

הפניקס טענה, בין היתר, כי על צים, כמוביל ימי, מוטלת החובה למסור מכולה תקינה לפי כללי האג, בהיותה של המכולה המסופקת על ידי המוביל הימי לצורך ההובלה חלק מכלי השייט עצמו. כמו כן, טענה הפניקס כי נטל ההוכחה לעניין תקינות המכולה מוטל על צים וכי היא לא הצליחה להרים נטל הוכחה זה. לטענת הפניקס, צים אחראית מכוח חוק החוזים (שטר המטען שהינו חוזה הובלה בין הצדדים), פקודת הנזיקין – רשלנות וחוק השומרים – המוביל הימי הינו שומר שכר של המטען.

צים טענה, בין היתר, כי היא סיפקה מכולה תקינה עם מדף קירור וכי המטען שהיה במכולה הוכנס אליה לאחר שמדף הקירור הוצא מן המכולה. לדעתה של צים, המכולה נמסרה לספק כשמדף הקירור מותקן בתוכה ואם המדף נגנב מהמכולה, לאחר מסירתה לספק, אין הדבר באחריותה של צים מאחר והמכולה כבר לא היתה בחזקתה. עוד טענה צים כי אינה אחראית מכוח הוראת שטר המטען הקובעת כי חובה על הספק לבדוק את תקינותה של המכולה. צים הוסיפה וטענה כי היא זכאית להגנות של כללי האג וכי הנטל להוכיח כי היא מסרה את המכולה ללא מדף הקירור מוטל על הפניקס.

שאלה מעניינת שעלתה בפסק הדין היא שאלת הכיסוי הביטוחי. המטען בוטח במסגרת פוליסת ביטוח פתוחה לביטוח ימי לפי סעיפי מכון מטענים A. הפוליסה קובעת חריג לכיסוי ביטוחי של אריזה לקויה. צים טענה כי המכולה מהווה "אריזה" לעניין שאלת הכיסוי הביטוחי ולכן מכולה לא תקינה מהווה למעשה אריזה לקויה ולפיכך, הפניקס פיצתה את היבואן כמתנדבת ושלא על פי תנאי הפוליסה. הפניקס טענה לעניין זה, כי החריג בפוליסה אינו מדבר על מכולה לא תקינה אלא על אריזה לא טובה, לרבות איחסון לקוי במכולה. הפניקס טענה כי המכולה עצמה מהווה חלק ממחסני האנייה או כלי השייט עצמו ולכן לא ניתן לראות בה כאריזה.

בית משפט פסק כי ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי קרוב יותר להגיע למסקנה כי המכולה נמסרה על ידי צים ללא אותו מדף קירור מאשר להגיע למסקנה אחרת שהמכולה נמסרה עם המדף וכי הוא הוצא או נגנב אחר כך. בית משפט קבע כי מאחר " ו- 7 המכולות נמסרו על ידי צים באותו זמן לידי הספק כדי שימכיל סחורתו, היה על המכולות להיות תקינות לשם הובלתן בים ובמיוחד כאשר מדובר במכולות קירור. חובה זו מוטלת על המוביל הימי מכוח הוראות התוספת לפקודת הובלת טובין בים – סע’ III1(ג) לכללי האג, כאשר לפי הוראותיו מכולה המסופקת על ידי המוביל הימי לצורך הובלת מטען בים הינה חלק מכלי השייט עצמו."

בית המשפט קובע כי צים לא הוכיחה כי מסרה את המכולה כמו שמסרה את שאר המכולות עם מדף הקירור. בית מוסיף כי משמוטלת חובה על המוביל הימי למסור מכולה תקינה לצורך הובלת מטען מסויים וספציפי עליה להראות כי מכולה זו נמסרה עם כל הנדרש ממנה כדי שתהא ראויה לאותו מטען. לדעתו של בית המשפט, המטען הומכל כשהוא תקין ושלם מאחר ואותו מטען הומכל בכל שבע המכולות באותו מעמד ורק במכולה שחסר בה מדף הקירור המטען ניזוק כתוצאה מהפשרתו. לכן, משהומכל מטען תקין במכולה של צים, מוטל עליה הנטל להראות כי מסרה מכולה תקינה להובלת אותו מטען. בית משפט מקבל את עמדת הפניקס כי צים לא עמדה בנטל להוכיח שלא היתה רשלנות מצידה בעת שמסרה מכולה שאינה תקינה כדי להוביל את המטען.

בית המשפט לא קיבל את טענת צים לעניין הכיסוי הביטוחי וקבע כי אין לראות מכולה כאריזה ואין לראות מכולה ללא מדף קירור כאריזה לקויה. לדעתו של בית המשפט, החריג בפוליסה אינו מתייחס למכולה עצמה המהווה חלק מכלי השייט – וכמוה כמחסני האוניה, אלא לגבי אריזה של המטען עצמו. כאשר האריזה שעמה הומכל המטען למכולה הינה לקויה, אזי הפוליסה לא תהא תקפה. גם אחסון לקוי בתוך המכולה מהווה חריג לפוליסה, אך לא נטען כי היה אחסון לקוי בתוך המכולה.

לדעתנו, ייתכן כי קביעה זו אינה מתיישבת עם פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 3909/90 Handelsmaatschappijנגד קונטיננטל חב’ לביטוח. בעניין זה נדונה שאלת החלת החריג לכיסוי ביטוחי של אריזה לקויה על הובלת מטען של תפוחי אדמה שהובל באנייה ללא תנאי איוורור מספיקים. בית המשפט החיל את החריג של אריזה לקויה ופטר את חברת הביטוח מכיסוי ביטוחי לנזק שנגרם למטען. בית המשפט העליון קבע כי "הובלתם של תפוחי האדמה נעשתה שלא בדרך המקובלת להובלת טובין מסוגם, לאמור: שלא בקירור ומבלי להבטיח איוורור יעיל. אשר-על-כן – חלה בהקשר זה "תניית הפטור" שבפוליסה, המתנה את תשלום הנזק בשל הנביטה בכך שההובלה נעשתה ב"אריזה מתאימה"; והכול מסכימים ש"האריזה" – קרי: תנאי ההחזקה באנייה – הייתה בלתי מתאימה לתפוחי-אדמה".

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את טענת הפניקס כי צים התרשלה בכך שסיפקה מכולה לא תקינה. בית המשפט קבע כי המכולה היתה בשליטת צים כשנמסרה לספק ואחר כך בעת ההובלה הימית ולכן האירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם ההנחה של הרשלנות מטעם צים מאשר עם חוסר רשלנות כזו. בית משפט הוסיף כי החובה למסור מכולה הראויה להובלה ימית מוטלת על צים גם מכוח שטר המטען.

בית המשפט חייב את צים לפצות את הפניקס בגין הנזק למטען ואולם, הפחית שיעור של 40% מהנזק עקב רשלנות תורמת של הספק (שהפניקס באה בנעליו) שלא בדק את המכולה באופן יסודי בעת שקיבל אותה מצים לצורך המכלת המטען.

עו"ד רועי גלעד