אחריותו של המוביל הימי למטען המתואר בשטר המטען

אחריותו של המוביל הימי למטען המתואר בשטר המטען

אחריותם המשפטית של המובילים הימיים מבוססת על כללי האמנה הבינלאומית לאיחוד תקנות מסוימות בעניין שטרי מטען משנת 1924 וכללי פרוטוקול האג משנת 1968 (כללי האג- וויסבי), שאומצו למשפט הישראלי במסגרת פקודת הובלת טובין בים משנת 1926.

אחת המטרות של שטר המטען, לפי כללים אלו, היא לשמש קבלה לשולח המטען המעידה על מסירת המטען לידי המוביל הימי. שטר המטען משמש כראיה לכאורה למצב שבו המוביל הימי קיבל את המטען לידיו, בכמות, במספר ובמשקל המתוארים בשטר המטען.

לעיתים, מובילים ימיים מנסים לצמצם את אחריותם למטען המובל על ידם על ידי הכנסת הערות בשטר המטען, המסייגות את נכונות פרטי המטען המתוארים בשטר המטען. זאת, בעיקר כאשר אין בידי המובילים הימיים אפשרות לבדוק את המטען.

הסתייגויות נפוצות שניתן למצוא בשטרי המטען של מובילים ימיים: “Said to Contain”, “Said to Be” “Shipper Counts and Loads”, ”According to Declaration of Consignor” וכדו’.

האם רשאים המובילים הימיים להסתייג מנכונות פרטי המטען המתוארים בשטר המטען? האם אין הדבר מנוגד לכללי האג- וויסבי הקובעים כי שטר המטען הוא ראיה לכאורה לקבלת המטען? האם הסתייגות כזו אינה שוללת את ערכו של שטר המטען כראיה לפי כללי האג- וויסבי?

בע"א 603/83 צים נ’ אדרס בית המשפט העליון קבע כי אין לקבל הסתייגות סטנדרטית (כללית) המתייחסת לכל תיאור המטען ופירושה התנערות מכל אחריות לתיאור המטען על כל מרכיביו ולמעשה שחרור המוביל מכל אחריות למטען המובל. בהקשר זה נאמר כי לא ייתכן ששטר המטען יהיה חסר כל פרט שמתאר את המטען וההסתייגות תהיה כללית וביחס לכל פרטי המטען וכך המוביל יפטור את עצמו מכל אחריות למטען. הסתייגות כזו היא מנוגדת לכללי האג – וויסבי שקובעים כי שטר המטען הוא ראיה לכאורה לקבלת המטען ולכן אין לה תוקף.

מאידך, נקבע כי מוביל שמבקש לסייג את אחריותו רשאי לעשות כן בשתי דרכים: האחת על ידי הימנעות מלציין בשטר המטען פרט מסויים שהמוביל אינו יודע נכונותו והשנייה, על ידי הסתייגות ספציפית המתייחסת לפרט מסויים שלא ניתן לבדוק את נכונותו. מדובר בתוספת מיוחדת שמוסיף המוביל הימי המהווה הסתייגות מפרט כזה או אחר שבתיאור המטען כשהיא נרשמת במיוחד ליד הפרט שדיוקו מוטל בספק.

במקרה זה דובר על חבילות ברזל שנשלחו מיפן לישראל. כשהמטען הגיע ארצה ונשקל התברר כי יש חוסר לעומת המשקל שמופיע בשטר המטען. בשטר המטען היו שתי הסתייגויות: הסתייגות סטנדרטית שמודפסת כחלק משטר המטען ובה מסתייג המוביל מכל פרטי המטען המתוארים בשטר המטען והסתייגות מוספת (said to contain) “STC” בצד תיאור המשקל בשטר המטען.

בית המשפט קבע כי ההסתייגות הכללית בטלה אך ההסתייגות הספציפית STC המתייחסת למשקל המטען תקפה. מאחר ומדובר על חוסר במשקל, בית המשפט קבע כי בנסיבות אלו, תיאור המשקל בשטר המטען אינו מהווה הוכחה לכאורה למשקל של המטען (להבדיל מיתר פרטי המטען) ועל כן לא ניתן להוכיח באמצעותו כי המוביל הימי אחראי לחוסר בברזל.

בבר"ע (מחוזי חיפה) 904/00 א. ספקטור נ’ קונטיננטל חברה לביטוח דובר על מטען כלי בית שנשלח מצרפת לישראל במכולה. בעת פריקת המטען התברר כי הסוגרים של המכולה נפרצו וחלק מהמטען חסר.

בשטר המטען נרשמה ההערה STC ליד תיאור המטען, ולמעשה המוביל הימי הסתייג מכל פרטי המטען למעט המכולה שבה הובל המטען. בית המשפט קבע כי מוביל ימי אינו רשאי להסתייג מכל פרטי המטען המתוארים בשטר המטען מלבד תיאור המכולה וכי מדובר בהסתייגות כללית ששוללת את ערכו של שטר המטען כראיה לפי כללי האג – וויסבי. לפיכך, נקבע כי הסתייגות זו בטלה ואינה פוגעת בתוקף כוחו הראייתי של שטר המטען.

בת.א. (שלום חיפה) 3964/03 קוברה בורדו נ’ תובלה משולבת ואח’ בית המשפט דן בחוסר של משלוח אביזרי אופניים שנשלח מבלגיה לישראל. במקרה זה בשטר המטען הייתה הסתייגות מנכונות תיאור המטען: ""According to the declaration of the consignor . בית המשפט קבע כי מדובר בהסתייגות סטנדרטית (כללית) ולא ספציפית מאחר ולא נכתב כי ההסתייגות מתייחסת לפרט מסויים וקיבל את טענת התובעת כי שטר המטען מהווה ראיה לתוכנו.

מהמתואר לעיל, עולה כי בתי המשפט בישראל אינם מאפשרים למובילים הימיים לפטור עצמם מאחריות על ידי הסתייגויות גורפות בשטר המטען אך מאפשרים להסתייג בהסתייגות ספציפית מפרט כזה או אחר בתיאור המטען, כשאין בידי המוביל אפשרות לבדוק את נכונות אותו פרט.

עו"ד רועי גלעד

כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. 

המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה משפטית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים